“לחיות אמונה” פירושו ללכת בעיניים פקוחות ובעֵרנות לתוך הערפל של הסתמיות וההרגלים, ולהאיר אותם. כאשר אנו מזהים אזור מסוים בחיים שלנו שהאמונה בו “דהויה” או אפילו “שקופה”, כיצד נוכל להאיר ולצבוע בצבעים חיים את המרחב ההוא? מה נוכל לעשות כדי לרענן את האוויר האמוני שאנו נושמים? ראשית – לשאול את עצמנו שאלות מנחות, שימקדו אותנו בתודעת קשר, חיבור ומפגש מתפתח, עם רבש”ע.
התודעה החזקה שהקב”ה פוגש אותנו עכשיו, תמיד, ושיש לו סיבות מצוינות לכך, היא המפתח הראשוני, והיא תיבנה בעיקר על יסוד שאלה הבאה: האם ריבונו של עולם “מעורב” בסיפור הזה מבחינתנו? האם רצוי לנו שהוא יהיה נוכח? אם לא, מדוע? מה מעכב? ואם כן, כיצד הוא יהיה נוכח יותר, מבחינתנו? לדוגמא: התחושה החזקה שרבש”ע קרוב ומחייה, ומחדש בנו כוחות חיים ונפש, כאשר אנו זוכים להכניס לחופה אחד מילדינו – עלולה להתחלף בשבועות שלאחר מכן בתחושת ריקון מסוימת. האם גם כאן הקב”ה נוכח בתמונה? האם מספיק ברור לי שגם כעת אני בעיצומו של מפגש אוהב, שבו אני זוכה לקבל שפע כוחות חיים להם אני זקוק, כפי שבורא עולם יודע, באופן המדויק ביותר?
התשובה היא “כן”, כפי שלימדו אותנו כל גדולינו מיום שנברא העולם, ומיום שעמדו רגלינו על הר סיני לקבל עול מלכות שמים, תורה ומצוות, לכלל ולפרט. הבעיה היא, כמובן, שה”כן” הזה נשמע לעצמנו פנימה מאוד מהוסס, אם בכלל… לשם חיזוק הוודאות, אנו יכולים ללמד את עצמנו לראות בטוב ה’, לחדור לפנים וללב האירועים העוברים עלינו, ולחבר את הניואנסים הדקים שבחיים למסכת אחת ואחדותית, שקרבת אלוקים היא חוט השני החורז אותה.
ובהמשך לדוגמא הנ”ל, אוכל לשים לעצמי מטרה משולשת, ולתרגל אותה בקצרה:
- לשאול את שאלת הפנים והחוץ: הבן/בת שנישא בשעה טובה והלך לו לבנות את ביתו, והותיר אותנו עם “נפילת מתח” של אדרנלין מעשי ונפשי – זהו ה”חוץ”. מהו ה”פנים”? כל תשובה שאשיב לעצמי בכנות, תחשב נכונה. למשל: זכינו שה’ יצרף אותנו אישית לאחד הפרויקטים הכי נחשבים אצלו, כפי שנאמר: “על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו”…
- לשאול את שאלת העין הטובה: איזה טוב ותוספת חיים אני מקבל ממש עכשיו בתוך הקושי הזה? מה אני מסוגל לזהות? כל תשובה שמתאימה למצבי נחשבת כנכונה. למשל: אני אדם שזקוק לתקופת שקט כדי לעכל חוויה אינטנסיבית. הנה, קיבלתי! וגם – אחד הילדים האחרים קצת “נבלע” ברקע האירועים המשמחים, והוריד פרופיל. הגיע ההזדמנות להציף אותו בתשומת לב איכותית ואישית.
- לשאול את שאלת האחדות: מהו הסיפור הגדול שאליו מתחבר גם המקרה שלי? כי התמונה הכוללת, לעולם משקפת יותר את עולמו של הבורא וחסדו, מאשר מקרה בודד. תשובה אפשרית: אנחנו נכנסים לשלב חדש בחיים כמשפחה, ובוודאי גם לשליחות משמעותית עם משימות חדשות שידרשו כוחות והתחדשות גדולה.
ככל שנרגיל עצמנו למשא ומתן עצמי כזה, תתמלא האמונה חיים ועושר.
להרחבה והעמקה: ספר “האמונה החיה” מאת הרב זאב קרוב ז”ל
שאלות ותגובות: [email protected]
