מהלך מספר שלוש, צעד שני – בן המלך
“ריבונו של עולם, ביקשתי דף חלק, חיסול חשבונות, ונענית לי. עכשיו המים מחסלים אותנו עם כל החשבונות שלנו.
אתה אומר לי: ‘בשביל שצורה חדשה תבוא, צריכה הצורה הקודמת להימחק. בשביל לתקן עולם צריך לחזור קודם לתוהו’. זה כואב מאוד, ולא נעמוד בכך בשום אופן. ובאמת, הרי כבר נשבעת, ברוב רחמיך, שלא כך תרצה לתקן עולמך שוב, גם לא למענך, או למען שמך הגדול.
אבל אותי החזרת לתוהו! עד שחשבתי שבגלל שהפרתי את שבועתי, גם אתה נוהג עמי באותה מידה. שהרי לַעולם כולו נשבעת שלא תביא עליו מבול, ליחידים לא נשבעת. וכי מי אנכי? יחיד ועני אני.
אבל אני – לא לעצמי באתי לבקש, אלא בניך שמו פניהם עלי, שאני בן בית לפניך. ואם תחזיר את עולמי לתוהו, נמצא עולמנו כולו חוזר לתוהו, ולא כך שאלתי.
ואם לא כך שאלתי – ודאי לא כך ענית לי!
לא התכוונת לומר לי שאני ראוי להימחות, אלא לומר לי שאין שבועתי חלה כלל, אם יש בה לבטל את שבועתך! אמרת לי: ‘אם בקשתך היא שאעשה למעני, למען גדולת שמי, ולא למענכם – אין שום ערך לשבועתך, לעוגיה שכריתָּ לך, לחיים שנתתי בך. כי לא נתתי בכם חיים כדי למחות אותם למען שמי’.
ולכן הוצאת אותי בעל כרחי מתוך התבנית ששביתי את עצמי בתוכה, ומחית את כל היקום שלי.
אבל ריבונו של עולם, לא נותרתי בלי מקום! דווקא בכך נתת לי את המקום האמיתי, הגדול ביותר, המקום שאין שום דרך לסמן אותו. כשמחית את המחיצה שסימנה את המקום הקטן שלי, והבדילה ביני לבין כל מה שמעבר לה – נתת לי הכל.
ואני נבהלתי ונמחיתי. לא הבנתי. התפרקתי. אבל כמה טוב וחסד עשית איתי בכך! כך נבראתי מחדש, ועתה כל העולם כולו כדאי הוא לי.
אבא אדיר, אתה הוא המקום לכל, ואתה הוא הנותן מקום לכל. גם לכל מקום אתה נותן את מקומו ושעתו, כרצונך הטוב. והלא לימדת אותי לדעת, שכשם שהאדמה נותנת מקום לעץ, כך גם העץ נותן ערך לאדמתו. וכשם שהאב נותן חיים לבנו, כך הבן מחייה את חיי אביו. בין כך ובין כך, אין זה משא ומתן או עסקה משתלמת, אלא שעשוע מלא חן וחיים.
גם אתה, את שמנו קראת בשמך, ומה תעשה לשמך הגדול שנקרא עלינו? אם היה זה רק עסק בינינו, לא היה לי מקום לפתחון פה, כי התחייבויות עסקיות צריך לקיים. אבל אנחנו בנים יקירים לך, ילדי שעשועים, ורק השעשוע שלנו אתך הוא המקום והיסוד גם להתחייבויות. אנא, כפר אדמתך-עמך, ותן לנו גשם, לא של עסקאות, התחייבויות, תנאים ועמידה בזמנים, אלא של רצון, של ברכה ונדבה. את החובות שיישארו בינינו נסדיר בהמשך. יש בינינו מספיק מומחים להסדרי חובות אלוהיים. אבל כמה מומחים לשעשועים שלך איתנו, יש לך בעולמך? אנא, עשה איתי למען שמך”.
כי הנה שוב תורך.
*** המשך יבוא…
