בליל ‘זאת חנוכה’, ליל שמיני ואחרון של חג החנוכה שעברנו לפני מספר ימים, התבשר עם ישראל בצער רב על לכתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן זצ”ל. בשורה קשה זו ציערה רבים מכלל מגזרי וגווני עם ישראל, וביניהם כמובן הרב דב ביגון שליט”א, ראש מכון מאיר. הקשר רב השנים בין הרב דרוקמן למכון מאיר בכלל ולרב ביגון בפרט היה עמוק ועוצמתי במיוחד, ושעה קלה לאחר הלווייתו של הרב דרוקמן ביקש הרב ביגון לספר על קשר נפלא והדוק זה.
“תחילת ההיכרות שלי עם הרב דרוקמן הייתה בביתו של הרב צבי יהודה זצ”ל. לרב צבי יהודה היה שיעור בספר אורות שבו השתתפו אנשים מהחוג הכי מקורב אליו, אנשים שהוא טרח להזמין באופן אישי להשתתף בו. בשיעור השתתפו בין השאר הרבנים שטיינר, ולדמן ופילבר, וגם הרב דרוקמן כמובן. בשלב מסוים הרב צבי יהודה ביקש גם ממני להצטרף לשיעור הזה. רוב הזמן לא הצלחתי להבין את דבריו, הייתי בחור צעיר לפני חתונה ובעל תשובה יחסית טרי, אבל אני זוכר שהאווירה הייתה קדושה מאוד, ושמחתי על ההיכרות האישית עם הרב דרוקמן. בהמשך הדרך הקשר שלנו התחזק מכיוון שגיסי וגיסתי גרו בשכנות למשפחת דרוקמן, ובזכות כך בילינו לא מעט יחד בשבתות וחגים”.
מה היה הרושם הראשוני של הרב, מדמותו של הרב דרוקמן?
“דבר ראשון – המון המון חום. הרב חיים האיר פנים לכל אדם באופן לא רגיל. השם השני שלו זה מאיר, ולא לחינם. דבר חשוב ביותר יש לומר לזכותו, שרבים אינם יודעים – עולם התשובה בדרך הרב קוק זצ”ל קם והיה בסלון ביתה של משפחת דרוקמן! בעקבות מלחמת יום כיפור יותר ויותר חבר’ה התחילו לחפש את עצמם ואת דרכם ליהדות, בעיקר מהתנועה הקיבוצית, והרב היה הכתובת העיקרית עבורם. בהתחלה הרב העביר שיעורים במסגרת חוגי יהדות ברחבי הארץ, ולאחר מכן קיים שיעורים בכתבי הרב קוק אצלו בבית. ובכלל, בית משפחת דרוקמן היה בית של תורה וחסד באופן לא רגיל, ורבים מבעלי התשובה שחזרו בעזרתם גם גרו אצלם במשך תקופות ארוכות. רוב רובם של החבר’ה האלה חזרו בתשובה והקימו בתים לתפארת, ואף שהייתי אז בעל תשובה ותיק ולמדתי ב’מרכז’ הגעתי לשיעורים הללו כי הרגשתי בנוח עם החבורה הזו”.
אגב תשובה, כמה השפיע הרב דרוקמן על מכון מאיר והקמתו?
“לרב דרוקמן יש חלק אדיר בכל הקשור למכון מאיר והקמתו. כמה חודשים לאחר מלחמת יום כיפור יזמנו כינוס של בעלי תשובה, וצריך לומר שאז זו היתה תופעה חדשה יחסית. התאספנו כ-30-40 חבר’ה וביניהם הרב פרומן ואדיר זיק, והרב דרוקמן ניהל את הישיבה. נושא הכינוס היה יצירת כתובת ברורה עבור אנשים שרוצים להתקרב ליהדות. כולם דיברו על חשיבות העניין, אך החלטתי שלא מספיק רק לדבר, צריך גם לעשות. התייעצתי עם מביני עניין בתחום כיצד מקימים מוסד כזה והבנתי שעלי לפתוח עמותה, אך לפני שעשיתי זאת הלכתי לקבל את ברכתם של הרב צבי יהודה והרב דרוקמן.
“שניהם בירכו על העניין, והמשכתי הלאה בתהליך. לא הייתי מעז לפתוח את מכון מאיר בלי הברכה של הרב דרוקמן. לאחר שהוא בירך ביקשתי ממנו שיכהן כיו”ר העמותה, והוא הסכים מיד. אגב, במשך עשרות שנים הוא כיהן בתפקיד הזה. עברנו המון קשיים עם המכון במהלך השנים, אבל הרב חיים תמיד עמד כסלע איתן לימין המכון. הוא ראה בשיבה ליהדות ערך עליון. הוא הבין שכל נשמה ישראלית שמקרבים אותה ליהדות זה ממש עולם שלם”.
ראש ממשלה ותלמיד
“הרב דרוקמן שימש כיו”ר הנהלת המכון, ויחד עם זאת גם העביר שיעורים במכון. בתקופה ההיא גם פתחנו עשרות סניפים של מכון מאיר, מקרית שמונה עד שארם א-שייח’, והרב חיים היה אחד הרבנים המרכזיים שלימדו תורה במסגרת הזו. הרב חיים היה ממלא אולמות בכל הארץ, ובמיוחד בסניף התל אביבי שלנו, הוא היה מאוד חזק. סיפור מעניין שקרה בהקשר הזה, היה כאשר נקבעה פגישה להנהלת המכון עם יצחק שמיר בלשכת ראש הממשלה, לטובת בחינת האפשרות להרחבת פעילות המכון.
“איך שהגענו ללשכה ראינו שיש שם תכונה גדולה מהרגיל, שאנשים בכירים וגנרלים לא מפסיקים להגיע, ולימים הבנתי שכנראה הייתה הזדמנות יוצאת דופן לחסל את ערפאת באותן שעות גורליות. אמרתי לעוזר של שמיר שאולי זה לא זמן מתאים כל כך לפגישה שלנו, אך שמיר התעקש על כך שהיא תתקיים. גם הרב דרוקמן היה איתנו כמובן כנציג בכיר של הנהלת המכון, וכשהתחלנו לספר לראש הממשלה על המכון ופעילותו הוא אמר: ‘אל תסבירו לי מה זה מכון מאיר. אני מכיר את המקום טוב מאוד. אני תלמיד של הרב דרוקמן, והגעתי לא פעם לשיעורים שלו בתל אביב'”. 
האם זכורות לך חוויות נוספות מהרב דרוקמן?
“בוודאי, זכורות לי חוויות רבות במחיצתו של הרב. מעט לפני ליל הסדר הראשון שהתקיים לאחר שחרור חברון, הרב ולדמן – שהיה בידידות גדולה מאוד עם הרב דרוקמן – שאל אותי אם אוכל לעשות איתם את ליל הסדר במלון פארק. אמרתי לו שתכננתי להיות עם ההורים שלי, אז הוא הציע שאביא אותם גם. ההורים שלי הסכימו לבוא, וזה אכן היה ליל סדר מאוד מיוחד. אפילו היסטורי. עדיין לא הייתי נשוי אבל נאווה ז”ל ואני כבר היינו בקשר, וגם היא הייתה איתנו שם. הרב דרוקמן ערך את הסדר ההוא, וזו חוויה שלא אשכח לעולם.
“ובכלל, הרב דרוקמן הותיר חותם גדול מאוד עלי ועל רבים אחרים. אהבתו את עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל הייתה מדהימה. וממש אי אפשר שלא להיות מושפע מאדם שיש בו אהבה כזאת. כל כולו היה תורה, וזה שימש עבורי דוגמא ומופת. מעבר לכך, תמיד הרגשת שהוא בשליחות. שהוא נכון לכל משימה. שהכל אצלו לשם שמיים, ובלי שום נגיעה פרטית. הדבר הזה גם השפיע מאוד על משפחתנו, ואכן המשפחות שלנו נקשרו. הרב לא פספס שום שמחה שלנו.
“ומבחינה אישית, הרב דרוקמן כבר חסר לי מאוד. הוא היה המשענת שלי, ואני זוקף לזכותו הרבה מאוד מהצלחתו של המכון. ובכלל, לדעתי לכל אחד יש מה ללמוד ממנו. כדאי ללמוד ממנו איך חיים נכון, איך חיים חיים של שליחות. כשפגשת את הרב דרוקמן הרגשת שניצב לפניך איש של אמת, עם חכמה גדולה ומיוחדת. היכולת שלו לקבל אנשים שונים בעלי השקפות שונות נבעה מאהבת אלוקים שהייתה בו, וזה דבר אדיר ומאוד מיוחד. רק מי שיש בו אהבה אמיתית יכול להכיל ככה את כולם, ולהיות מגדל של אור שמקרין על כל העולם”.
