He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > “הגעתי למכון כדי לברר למה אני שם כיפה, ובסופו של דבר למדתי עשר שנים תורה”

“הגעתי למכון כדי לברר למה אני שם כיפה, ובסופו של דבר למדתי עשר שנים תורה”

אסף לביא גדל במשפחה דתית, אך הרגיש שהחיבור לעבודת ה' הינו חיצוני עבורו. בראיון זה הוא מספר על סרבן הגיוס שבזכותו הביט פנימה, תשובתה של אמו שהניחה את דעתו, והבקשה האישית שזימנה לו את אשתו
אסף לביא

 

“נולדתי למשפחה דתית בשכונת שפירא בתל אביב”, מספר אסף לביא, 40, נשוי ואב לחמישה המתגורר בירושלים. “למדתי בתיכון דתי, ולא היה שם בירור אמוני מעמיק על היהדות והחיים, אלא השטחה של הנושא ובעיקר מיקוד לבגרויות וציונים. גם כשהתגייסתי הרגשתי שלא ברורה לי ההבנה מה האידיאל בשירות הצבאי. 

“כמה חודשים לפני הגיוס פתחתי עיתון, וקראתי ראיון עם בחור בן גילי שסיפר שהוא סרבן גיוס מסיבות אידיאולוגיות. בצבא נפגשו דרכינו ונוצר בינינו קשר עמוק, היו לנו שיחות רבות ואמרתי לו במה אני מאמין, אבל לגבי הרבה דברים לא ידעתי להסביר למה אני מאמין בהם. שם עלו הניצנים הראשונים להבנה שעלי לעשות בירור עמוק של מי אנו ומה חיינו כעם, וזו הייתה תחילת דרכי בלימוד התורה הגואלת והעמקה בה.

“מעבר לכך, אחד הדברים שקרבו אותי לדרך האמונה היה שבתקופת הצבא הייתי בשבת בישיבת מעלה גלבוע, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי אנשים בני גילי מתפללים בשמחה ודבקות. מעמד זה הפעים אותי וזכור לי היטב עד היום. אחרי השחרור הרגשתי שלא עשיתי שירות מספיק משמעותי למען עם ישראל והתלבטתי איפה אני יכול לתרום עוד למדינה ולאומה, ואחר בירור עם עצמי הבנתי שהדרך הנכונה והמתאימה עבורי היא בלימוד התורה.

“באותה תקופה נפתחה ישיבת ‘אורות אביב’, ממש מול ביתי בדרום תל אביב. בשלב מסוים הגיע לשם הרב אחיעד אטינגר הי”ד, ומאוד התחברתי אליו. התחלתי ללמוד שם עם תלמידי הישיבה, ובמקביל כמה חברים שלי מהצבא טסו לחו”ל והתלבטתי אם לנסוע איתם או ללכת לישיבה. לאחר מחשבה הגעתי למסקנה שזה גבול שאיני  מוכן לעבור, תרתי משמע, ומעבר לכך חשבתי כך שאת נופי ארץ ישראל בקושי ראיתי – אז מה יש לי לנסוע ולחפש בחו”ל”.

 

אור בבית

“בעקבות כל זאת החלטתי לשלב תורה וחקלאות בארץ ישראל, למדתי בסנסנה ואחר כך בגבעת סלעית, ושם התחוור שיש לי שאלות בסיסיות ביהדות. בעקבות כך המליצו לי לנסות במכון מאיר, ואיך שהגעתי למכון פשוט התאהבתי. היה לי ברור שכל שאלותיי הטובות כבר נשאלו על ידי רבים וטובים ממני, ועלי רק למצוא את התשובות.

“הגעתי למכון בכנס ‘תשובה מאהבה’ בשנת תשס”ה, ונכנסתי לגור בחדר 27. אגב, היום אני גר בבניין 27, וברחוב שלי גרים שלושה חברים שהיינו יחד באותו חדר במכון. הגעתי למכון כדי לברר למה אני שם כיפה, ובסופו של דבר למדתי עשר שנים תורה. כמה שבועות אחרי שהתחלתי ללמוד במכון שאלתי את אימי אם היא חושבת שזה טוב שאני לומד תורה, והיא ענתה שאני מביא הרבה אור הביתה אז זה היה עבורי סימן וראיה לכך שאני במקום הנכון”.

מהם הדברים הזכורים לך ביותר מתקופתך במכון מאיר? 

“למדתי במכון במשך ארבע שנים וגם הייתי גבאי, אבל אחד הדברים המשמעותיים שהיו לי במכון הוא שזכיתי ללמוד בחברותא עם הרב ביגון את ספר ‘אורות’. יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אם נוכל ללמוד בחברותא, הוא הסכים בשמחה, ולמדנו כל יום אחרי התפילה עד שסיימנו את הספר. כשנחשפתי לתורת הרב קוק גיליתי עולם חדש, עשיר, עולם שלא הכרתי לפני כן, עולם שעד היום אני מנסה להעמיק בו יותר ויותר. פתאום ראיתי שיש עיסוק בלאומיות, בדור הגאולה, בעם ישראל, והדברים התחילו להסתדר לי בראש. מהבחינה הזו אני חייב למכון כל כך הרבה, וגם היום, כשאני מגיע מידי פעם למכון, אני מרגיש שאני חוזר הביתה.

“לחיצת היד והחיבוק של הרב ביגון, דברי המוסר של הרב דני שרחטון, החיוך של הרב יואב מלכא, השיעורים של הרב שרקי, עונג שבת עם הרב ערן טמיר והארת הפנים של הרב יורם אליהו אלו דברים שלא שוכחים, דברים שהולכים איתך תמיד. המכון נתן לי המון שמחה, יסודות בלימוד התורה ויסודות אמוניים. זכיתי לראות מה זה עולם תורני אמיתי ולזכות לחיבור לכלל ישראל לגווניו השונים”.

אחרי השנים במכון, מה הייתה התחנה הבאה?

“אחרי ארבע שנים במכון עברתי לישיבת ‘עטרת כהנים’. לאחר כמה שנים אחד מחברי במכון שגם למד ב’עטרת כהנים’, יהונתן מאיר ויינברג, הציע לי שידוך. יהונתן מאיר לא הכיר את אשתי ואשתו לא הכירה אותי, אבל ביקשתי ממנו שימצא לי מישהי ואשתי ביקשה אותו דבר מאשתו, והם עשו את השידוך וב”ה התחתנו. אחרי החתונה גרנו בשכונת שמעון הצדיק במשך כמה שנים, ומאוד נקשרנו למקום”.

 

אח שלי

“גם ב’עטרת כהנים’ למדתי ארבע שנים, ואחר כך למדתי שנתיים ב’נאות דוד’. לאחר מכן הרגשתי שמעכשיו ההבדל יהיה כמותי ולא איכותי אז המשכתי לעולם המעשה והתחלתי הסבה מקצועית, וכעת אני לומד סיעוד בהדסה עין כרם. לצד כל זאת, זכיתי ללמוד ולהפנים שיש מתיקות גדולה בלימוד התורה, והיא מלווה אותי תמיד.

“בנוסף לכך, אני גם משתדל לחבר את עולם התורה לעולם היצירה. לאחרונה הוצאתי שיר שכתבתי על תחילת התשובה: ‘נחליאלי’. זהו שיר שמדבר על המקום הראשוני בעולם התשובה, ויש עוד מספר שירים שאני מתכנן להוציא בקרוב. לדעתי אדם מאמין כל הזמן מעמיק בשאלות שלו. יש בירורים על גבי בירורים, זה משהו שכל הזמן נמשך, וכך לומדים ומתעלים. אני מקווה שלעולם לא אפסיק לשאול, ובזכות כך לעולם לא אפסיק להתעלות”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חם באתר
play3
בית המדרש
הרב ראובן פיירמן FIX
תמתי - תאומתי | הרב ראובן פיירמן | ארבעה נכנסו לפרדס
58 דקות
play3
בית המדרש
כבוד הורים של דמא בן נתינה | הרב אייל ורד
בין בחירה לגורל - פרשת פנחס | הרב אייל ורד | יד תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב ליאור לביא
מידות הראיה אמונה | הרב ליאור לביא | יג תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב מאיר טויבר 6
מנהיגות וקרבנות - המבנה המשונה של פרשת פנחס | הרב מאיר טויבר | יג תמוז תשפב
דילוג לתוכן