Search
Generic filters

He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ’: “אפשר להגביל אוכל, תנועה, אבל את האמונה בצדקת הדרך אי אפשר לקחת”

אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ’: “אפשר להגביל אוכל, תנועה, אבל את האמונה בצדקת הדרך אי אפשר לקחת”

בשעה בה רוחות מלחמה מנשבות במזרח אירופה מעניין במיוחד לשוחח עם אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ', שמספר על רגעי המעצר המפורסם בברית המועצות, החודשים בהם לא הכניס דבר מאכל לפיו, דעתו על מלחמת רוסיה-אוקראינה והפגישה ההיסטורית עם נשיא ארצות הברית

בימים בהם מתנהלת מלחמה עקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, ובמיוחד כאשר כידוע יש למדינת ועם ישראל כמה וכמה הקשרים ישירים אליה, מעניין במיוחד לדבר עם אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ’, 74, נשוי ואב לשבעה המתגורר בירושלים, ממייסדי המחלקה לדוברי רוסית במכון מאיר, אשר מלמד בה עד היום. “נולדתי בלטביה, בבית שלא היה לו שום קשר ליהדות”, אומר הרב מנדלביץ’. “בבית קיבלתי חינוך סובייטי. לפני השואה ההורים שלי קיבלו חינוך יהודי, אבל כשבגרו הם האמינו שדרך החיים הטובה ביותר היא הקומוניזם, שכידוע התנגדה לדת. תודה לאל, בגיל צעיר יחסית הבנתי שאני רוצה לחיות במדינה שלנו, במדינת ישראל, ולכן הצטרפתי למחתרת. בנוסף לכך למדתי עברית, הייתי מורה באולפן מחתרתי לעברית וערכתי את הביטאון הארצי של התנועה שלנו.

“במחתרת”, ממשיך הרב מנדלביץ’, “התקרבתי יותר ויותר ליהדות, ובגיל 21 התחלתי לשמור מצוות. שנה לאחר מכן, כשהייתי בן ,22 נעצרתי על ניסיון השתלטות על מטוס סובייטי וניסיון בריחה לישראל. בתקופה ההיא לא היה חופש עלייה מברית המועצות, ורצינו לעשות מעשה שיעורר את תשומת הלב הבין-לאומית למצב שלנו. רצינו לפרוץ את השערים כדי שיהודים יוכלו לעלות למדינת ישראל”.

מה זכור לך במיוחד מאותם ימים סוערים?

“בימים ההם קרו הרבה דברים בזמן קצר. אחרי שעצרו אותי נלקחתי לחקירה ואז למשפט שבו נגזרו עלי 12 שנות מאסר, אותם נשלחתי לרצות במחנה כפייה שיועד למתנגדי השלטון. במחנה המשכתי לנסות ללמוד יהדות כמה שאפשר, וגם הקמנו בו ארגון ציוני מחתרתי שבמסגרתו המשכתי ללמד עברית והיסטוריה של עם ישראל. הייתי בריא וחזק, אז סך הכל היה שם בסדר. מעבר לכך גם פגשתי אנשים טובים ומעניינים, והרגשנו שאנחנו לוחמים למען הצדק ולמען הזכויות הלאומיות שלנו. כל אדם שלוחם למען דברים חשובים מרגיש עם זה טוב, וזה עוזר להתמודד עם הקושי.

“גם במחנה המשיכו הבעיות עם השלטון, ונשפטתי על שמירת שבת ודברים נוספים ולכן נשלחתי לכלא מיוחד שהיו בו אנשים שהתנגדו למשטר. בנוסף לכך, החרימו לי בכלא חומש וספרים ללימוד עברית, ומשום כך הכרזתי על שביתת רעב ממושכת. במשך חודשיים לא אכלתי כלום, רק שתיתי מים. גם בעניין הזה התחזקתי בזכות הרוח, ואכן קיבלתי תמיכה גדולה בזכות המאבק שלי. בנוסף לכך, בזכות מה שעשינו הופעל לחץ מאוד כבד על ברית המועצות, ולאחר תקופה מסוימת החזירו לי את הספרים והפסקתי את שביתת הרעב. ברוך ה’, בזכות אותו לחץ בין-לאומי, חודשיים לאחר מכן שוחררתי במפתיע מהכלא, וכך יצא שבפועל ישבתי קצת פחות מ-11 שנה. עוד באותו יום הועלתי על מטוס ונחתתי לשמחתי הרבה בישראל”.

 

נאמן למקור

“הלחץ שהופעל על ברית המועצות”, אומר הרב מנדלביץ’, “לא השפיע רק עלינו. בשנים האלה כמאתיים אלף אנשים עזבו את ברית המועצות. לאחר מכן מסך הברזל נפל לגמרי, ובשלב מסוים ברית המועצות התפרקה. מבחינה אישית, במחתרת קראתי הרבה חומר על עם ישראל וההיסטוריה שלו, ואמרתי לעצמי שאם אני עולה לישראל זה מבחינתי חזרה לשורשים, והמשמעות של חזרה לשורשים היא קבלת עול תורה ומצוות.

“יום אחרי שהגעתי לארץ, נכנסתי ללמוד בישיבה. אחותי גרה באלון שבות, ובהתחלה גרתי אצלה, אז למדתי שם. כמה חודשים לאחר מכן עברתי לירושלים והתחלתי ללמוד במכון מאיר. לא ידעתי הרבה תורה לפני שהגעתי למכון, וגם לא ידעתי ללמוד גמרא. העברית שלי הייתה בסדר כי המשכתי ללמוד כל הזמן בכלא, אבל ללמוד תורה כמו שצריך התחלתי במכון. מכון מאיר נתן לי את הבסיס והיסוד, ובזכות כך יכולתי להמשיך ולהשתכלל בידיעת התורה. אחרי שנה במכון עברתי ללמוד במרכז הרב, ושלוש שנים לאחר מכן התחלתי ללמוד במדרשה להכשרת רבנים. בסופו של דבר הוסמכתי לרבנות, ומאז אני משמש כרב.

“במקביל לכך עסקתי בחינוך, והעברתי שיעורים על נושאים שונים ביהדות. לפני כשלושים שנה הרב ביגון ביקש ממני לסייע בהקמת המחלקה לדוברי רוסית במכון, ונעניתי לבקשתו החשובה. תודה לאל, עד היום אני מלמד במכון, ובמקביל מעביר הרצאות בכל רחבי העולם. כשהגעתי ארצה, ידעתי שהמאבק שלנו עדיין לא נגמר. שיש עוד הרבה יהודים שנשארו בגולה. במסגרת כך יצאתי לעתים קרובות לארצות הברית להשתתף בהפגנות והרצאות שקשורות לנושא. באחת הנסיעות גם נפגשתי עם נשיא ארצות הברית דאז, רונלד רייגן. לימים נאמר לי שרייגן כתב ביומנו שאחרי הפגישה שלנו הוא הבין לעומק את החשיבות של המאבק שלנו, ולקח את עניין הפלת החומות בברית המועצות כמשימה אישית על כתפיו”.

במבט לאחור, מהן נקודות הקושי הגדולות ביותר במאבק שלקחת בו חלק?

“ברוך ה’ זה לא היה מאוד קשה. אני לוחם, וללוחמים נקודת המשבר העיקרית יכולה להיות כשהם לא מאמינים שהם יכולים להשיג את המטרה שלמענה הם נלחמים. כל הזמן האמנתי שנצליח, וזה מה שהעניק לי כוח. העניין הפיזי הוא תמיד משני לרוח, וברוח הם לא באמת יכולים לפגוע. אפשר להגביל אוכל, תנועה, אבל את האמונה בצדקת הדרך אי אפשר לקחת”.

אפרופו מלחמה, מה דעתך על המתרחש כעת בין אוקראינה לרוסיה?

“כיוצא ברית המועצות, אני מכיר טוב את המצב שם ויודע מקרוב שיש מתחים בין אוקראינה לרוסיה כבר הרבה שנים. לדעתי מדינות המערב שגו בכך שהם לקחו צד, וכידוע הן תומכות לחלוטין באוקראינה. קשה לדעת מי התחיל, כמו שאומרים הילדים. כדי לפתור את המשבר הזה צריך לחייב את שני הצדדים לפתור אותו ביניהם, ולא לתמוך באחד מהצדדים. אנשים נהרגים משני העמים, וחייבים לגמור את זה כמה שיותר מהר. בכל מקרה, לנו כמדינת ועם ישראל צריך להיות חשוב קודם כל המצב שלנו. צריך לזכור את זה באופן כללי, וגם בסיפור הזה. אני מקווה שבעזרת ה’ היהודים שם לא יפגעו, ואנחנו כמובן מחכים להם כאן בזרועות פתוחות בארץ”.

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
הרב ראובן פיירמן FIX
תמתי - תאומתי | הרב ראובן פיירמן | ארבעה נכנסו לפרדס
58 דקות
play3
בית המדרש
כבוד הורים של דמא בן נתינה | הרב אייל ורד
בין בחירה לגורל - פרשת פנחס | הרב אייל ורד | יד תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב ליאור לביא
מידות הראיה אמונה | הרב ליאור לביא | יג תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב מאיר טויבר 6
מנהיגות וקרבנות - המבנה המשונה של פרשת פנחס | הרב מאיר טויבר | יג תמוז תשפב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x