האם מותר לתת מתנה בשבת? הרב אלחנן פרינץ עונה

האם מותר ליתן מתנה לחתן בר-המצווה בשבת במקום בו יש עירוב? או במקרה בו אדם מוזמן לסעודת-שבת, האם מותר לו להביא שי למשפחה המארחת (במקום שיש עירוב)?

המרדכי (ביצה ב, תרעו) כותב שאסור ליתן מתנה לחבירו בשבת אלא אם כן זה לצורך שבת או לצורך מצווה, כהקניית ד’ מינים ביום-טוב. ביאר הבית-יוסף (תקכ”ז) כי הטעם לכך הוא שדומה למקח וממכר שאסור בשבת משום שמא יכתוב. כ”כ הריב”ש (קנו), החיד”א בברכי-יוסף (אורח-חיים שו, ז) והמגן-אברהם (שו, טו) לאסור. וכן אסר המשנה-ברורה (שו, לג) וזו לשונו: “וגם אסור ליתן מתנה לחבירו דדמי למקח וממכר שהרי יוצא מרשותו אלא דבמתנה מותר כשהוא לצורך שבת ויום טוב כמו שכתב (שכג, ז) וכן לצורך מצווה… לפי זה מה שנהגו ליתן כלים במתנה לחתן הדורש אינו נכון”.^[1]

השולחן-ערוך (שכג, ז) כתב שמותר ליתן בשבת מתנה כשזה לצורך מצווה: “מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה, ויש אוסרים. וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לאינו-יהודי במתנה” וביאר במגן-אברהם שמותר ליתן את הכלי במתנה לגוי “כיון שצורך שבת הוא” וכן ביאר במשנה-ברורה (שם).

ראייתו של המגן-אברהם מטבילת-כלים שניתן לתת בשבת מתנה מצריכה עיון, שהרי מצינו
שהמקנה (קו”א, אבן-העזר מה) ביאר שאיסור נתינת המתנה בשבת הוא דווקא על המקבל ולא על הנותן, וממילא יוצא שאין ראייה מכלים, שהרי מיירי שנותן לגוי, שלו אין איסור (וכ”כ בשו”ת כתב-סופר, אורח-חיים נט). לפי”ז נצטרך לומר שהמגן-אברהם חולק על המקנה וסובר שאיסור נתינת מתנה בשבת הוא גם על הנותן. לפיכך הביא ראייה מנתינת מתנה לעכו”ם בשבת (וכ”כ בשו”ת מגדנות אליהו ב, מז).

הבית-מאיר (אבן-העזר מה) הוכיח שלפי שיטת הרי”ף (ביצה לו, ב) והרמב”ם (עיין בפירוש המשניות סוכה מא, ב, וכן הוכיח שזו שיטת רש”י) מותר לתת מתנה בשבת שהיא מיד ליד כמטלטלין, וכל האיסור לתת בשבת מתנה זה רק בקרקע או מטלטלין בקניין סודר.

האליה-רבה כתב ללמד זכות על אותם הנוהגים ליתן דורון לחתן בר-המצווה בשבת, שגם זה נחשב לדבר מצווה. כ”כ בהגהות החתם-סופר לגבי הנותנים דורון לרב הדורש, שזה מותר. בשו”ת יחווה-
דעת (ג, כא) העלה סברא נוספת להתיר והיא “שרגילים לתת לחתן הבר-מצווה ספרי קודש, שאפשר שילמד בהם בשבת, ונחשב לצורך מצווה” של תלמוד-תורה.

נראה כי ישנן שתי עצות כדי שבכל זאת יהיה ניתן ליתן את המתנה בשבת:

א. לומר לשמש שיזכה במתנה בערב שבת ועל ידי כך מותר ליתן מתנה לבר-מצווה בשבת שהרי על ידי כך יצאה המתנה מרשות הנותן מבעוד יום ונכנסה כבר לרשות המקבל: “בפרט שהגבאי או השמש קונה את הספר קודם השבת בשביל הבר מצווה וזיכה לו עוד קודם שבת, לפיכך אין בזה חשש איסור” (שו”ת שרידי-אש, אורח-חיים לג). והוסיף בשו”ת יחווה-דעת (ג, כא) שנכון הוא שהגבאי יגביה
את המתנה ויאמר “אני זוכה לו לפלוני במתנה זו”, שכן שנינו (גיטין יא, ב) שזכין לאדם שלא בפניו. וכן כתב ביסודי-ישורון (מערכת הלכות שבת, עמ’ 307) שהרוצה ליתן מתנה בשבת יקנה על-ידי
אחר מלפני שבת.

ב. עצה נוספת המובאת בשו”ת יהודה-יעלה (אורח-חיים פג), בשו”ת אבני-צדק (אורח-חיים נ) ושו”ת שרידי-אש (אורח-חיים לג) היא שיאמר לבר המצווה שלא יתכוון לקנות בשבת אלא לאחר השבת. עיין בשו”ת תשובות-והנהגות (ג, צג) שכתב שאם נותן בשבת “הנכון והראוי לומר לו שעד מוצאי-שבת
יכול לחזור בו”.

ראוי להעיר כי כל האמור מתייחס הן למקבל והן לנותן (שמירת-שבת כהלכתה כט, כט), שכן מצינו מחלוקת בראשונים אם איסור מתנה בשבת הוא רק על המקבל או גם על הנותן^[2], והנפקא-מינה היא ליתן
מתנה לנכרי בשבת.

יוצא מדברינו שהצריך ליתן מתנה בשבת יקפיד להקנותה לאחר מערב-שבת ואם לא עשה כן יאמר למקבל המתנה שלא יתכוון לקנות בשבת אלא לאחר השבת.

^[1]   יש שרצו להביא ראיה לאיסור נתינת מתנה בשבת, מדברי הגמרא במסכת שבת (קלא, ב) האומרת “הואיל ובידו להפקירן” ולא נקטה הגמרא שיתן לעכו”ם במתנה וכבר האריכו האחרונים שאין ראיה משם, שהטעם שלא נקטה הגמרא עכו”ם או קטן מפני שיותר שכיח שיהיה בידו להפקיר מלתת מתנה. וע”ע בשו”ת עבודת-הגרשוני (כה) שהביא ראיה מתוספות בעירובין (סו, ד”ה ‘יפה’) שמותר ליתן מתנה בשבת ובדברי שו”ת מגדנות-אליהו (ב, מז) שהאריך לדחות ראיה זו.

^[2]   עיין ברמב”ם הלכות מכירה (ל, ז); תוספות עירובין (סו, א ד”ה ‘יפה עשיתם’); גיליון הש”ס (שם); שיטה-
מקובצת (כתובות ה, א); דעת-תורה (יג, ג); שו”ת מהרש”ם בספר דעת תורה (ד, קיד); שדי-חמד (מערכת חמץ ומצה ה); שו”ת משיב-דבר (א, כז); תהלה-לדוד (מה); מנחת-שבת (צ).