Search
Generic filters

He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > מה מברכים על מרק-ירקות? הרב אלחנן פרינץ עונה

מה מברכים על מרק-ירקות? הרב אלחנן פרינץ עונה

מה מברך על מרק-ירקות?

הגמרא במסכת ברכות (לט, א) אומרת: “מיא דסלקא – כסלקא (לעניין ברכה), ומיא דלפתא – כלפתא, ומיא דכולהו שלקי – ככולהו שלקי”. כלומר על מים שנתבשלו בהם הירקות מברכים בורא פרי האדמה. ומובא ברא”ש (ו, יח) דהסיבה לכך היא משום שבמים שבשלו את הירקות, יש להם טעם של ירק, ולפיכך הם נחשבים כירק עצמו. וכתב השולחן-ערוך (רה, א-ב): “על הירקות מברך בורא פרי האדמה, ואפילו בשלם… על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן, אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק; והני-מילי כשבשלם בלא בשר, אבל בישלם עם בשר, מברך עליו שהכל”.

לפיכך משמע דמרק ירקות עם בשר מברך שהכל, משום שטעם הבשר חשוב יותר מטעם הירקות, הלכך הוא העיקר. ומובא בפסקי תשובות שזהו דווקא כשנתן חתיכות בשר ועוף במידה כזו שטעמו חשוב ועיקר, אך אם נתן כמות קטנה של בשר (למעט טעם) אזי הירקות הם העיקר.

אולם אם הוא אוכל מרק עם ירקות, אזי מברך על הירקות בלבד שכן המרק נעשה טפל, דהרי הירקות הם הדבר שמשביע. ואם ירצה לשתות את המרק בלבד, כתב המשנה-ברורה (י): “דוקא כששלקן כדי לאכול גם את הירקות, דאילו בישל הירקות או שראן לצורך מימיהן לבד לשתות אותן אין מברך עליהן אלא שהכל”, כלומר, הכל תלוי בכוונתו בהכנת המרק, ולכן אם הכין את המרק גם בשביל הירקות, ועתה
הוא אוכל רק את המרק ולאחר מכן (כגון: במנה הבאה) הוא יאכל את הירקות, אזי מברך על המרק
בורא פרי האדמה.

לפי זה נראה לי דאם הוא הכין את מרק הירקות כדי לאוכלו עתה צח (לצורך רפואה) ובעוד מספר ימים הוא יאכל את הירקות, אזי יברך על המרק שהכל. ובספר וזאת-הברכה כתב דעל מרק שהפרידו ממנו את הירקות, היינו צלול מברך עליו שהכל, בגלל שהירקות לא נותנים טעם חזק במים, כדי שיקרא מי-שלקות. והוסיף שם, שאם המרק עשוי מירקות מרוסקים לגמרי עד שלא ניכר תוארם כלל, יברך שהכל, משום שהירק לא ניתן לכוונת אכילה אלא לשתות בצורת משקה. כפי שהובא במגן-אברהם (רד, כב) בשם השל”ה, שאם נפסדה צורתו העצמי מברך שהכל.

בספר ילקוט-יוסף (רה, ג) כתב כי בכל מצב שבו הוא אוכל רק את המרק יברך עליו שהכל, אלא אם-כן המרק סמיך שהירקות נימוחו לתוכו, שאז יברך בורא פרי האדמה[1] (וכ”כ כף-החיים רה, יא; אור-לציון יד, לא).

פשוט וברור שאם יכול לאכול ירקות עם המרק, יאכל, כדי לצאת ידי חובת הכל[2] (שער-הציון רב, סו).

 

[1]   ע”פ הריטב”א (פסחים כד) והמאירי, ועיין בעשה-לך-רב (ד, כג) דכתב דזהו נגד פשט הסוגיא, המפרשים והפוסקים.

[2]   כל זה הוא רק במקרה שהירק משתבח ע”י הבישול, אולם אם הוא לא משתבח בבישול, אלא הוא יותר טוב באכילתו כשהוא חי כתומי וכרתי (שומים וכרישים) אזי הברכה שלהם לאחר הבישול היא שהכל (ע”פ הגמרא במסכת ברכות לח, ב; וכן נפסק בשולחן-ערוך רה, א).

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
בבא בן בוטא בונה זוגיות במשבר | הרב אייל ורד | כה עשו חכמינו | כח סיון תשפב
בבא בן בוטא בונה זוגיות במשבר | הרב אייל ורד | כה עשו חכמינו | כח סיון תשפב
play3
בית המדרש
נרקיסיזם וגאווה | הרב חגי לונדין | מסילת ישרים למאה ה21, שיעור 24
נרקיסיזם וגאווה | הרב חגי לונדין | מסילת ישרים למאה ה21, שיעור 24
play3
בית המדרש
נחמיה פרק ב | הרב אייל ורד | ספר נחמיה | כז סיון תשפב
נחמיה פרק ב | הרב אייל ורד | ספר נחמיה | כז סיון תשפב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x