Search
Generic filters

He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > האם כהן פטור מעמידה בתור? הרב אלחנן פרינץ עונה

האם כהן פטור מעמידה בתור? הרב אלחנן פרינץ עונה

לא פעם נתקלים אנו בשאלה, כאשר ישנו כהן העומד בתור ביחד עם עוד אנשים, האם חובה עלינו לתת לו להקדים אותנו. כגון: כאשר יש תור במכולת, ומגיע כהן, האם צריכים אנו לפנות לו את הדרך בכדי שיגיע לראש התור ולא יצטרך להמתין.

המשנה במסכת הוריות (יג, א) מלמדת אותנו את סדר קדימת האנשים מבחינת הקדושה, וכך היא אומרת: “כהן קודם ללוי, לוי לישראל[1], ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולם שווים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם-הארץ – ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ”. ככלל תלמיד-חכם קודם לכולם ואפילו לכהן, אולם כאשר אין תלמיד-
חכם, וכולם שווים בתורה, אזי הכהן קודם לשאר האנשים. לפי זה יוצא שעלינו להקדים את הכהן, שכן שנינו (הוריות יב, ב): “כל המקודש מחבירו קודם את חבירו”.

המשנה במסכת גיטין אומרת “כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל”. על-כך שואלת הגמרא (נט, ב) מניין המקור שכהן הוא הראשון, ומביאה הגמרא מספר לימודים:

אמר רב מתנה, דאמר קרא (דברים לא, ט): “ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי”, אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו? אלא כהן ברישא והדר לוי. רבי יצחק נפחא אמר, מהכא (דברים כא, ד): “ונגשו הכהנים בני לוי”, אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו? אלא כהן ברישא והדר לוי… ר’ חייא בר אבא אמר, מהכא (ויקרא כא, ח): “וקדשתו” – לכל דבר שבקדושה. תנא דבי רבי ישמעאל: “וקדשתו” – לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון.

רש”י על אתר מסביר מהם הדברים שכהן קודם לכולם: “לפתוח ראשון – בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש. ולברך ראשון – בסעודה. וליטול מנה יפה ראשון – אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שיחלקו בשווה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה” ומבאר התוספות דמנה יפה מיירי “במעשר עני או בצדקה”.

הגמרא במסכת מגילה (כז, ב) מספרת כי “שאלו תלמידיו את רבי פרידא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא קדמני אדם לבית המדרש ולא ברכתי לפני כהן… ולא ברכתי לפני כהן, למימרא דמעליותא היא? והא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שמברך לפניו, אפילו כהן גדול עם הארץ – אותו תלמיד חכם חייב מיתה… כי קאמר איהו – בשוין”. שואלים התוספות (ד”ה ‘כי’) מה הרבותא, הרי בכל דבר שבקדושה כהן קודם, כפי ששנינו בגמרא במסכת גיטין.

התוספות מתרצים שמדובר במצב בו הכהן והתלמיד-חכם שווים במדרגתם. מכאן משמע דאם ישנו תלמיד-חכם וכהן עם-הארץ, התלמיד-חכם קודם וליכא מצוות “וקדשתו”, כפי שראינו לעיל במשנה במסכת הוריות. יתרה מכך, אם הקדים כהן עם-הארץ לתלמיד-חכם, הרי הוא מחלל את ה’ ומבזה את התורה, ועליו נאמר (משלי ח, לו): “משנאי אהבו מות”. התוספות במסכת שבועות (ל, א) מסבירים כי הטעם לכך הוא: משום שעשה דכבוד תורה עדיף[2]. מעלת התורה הינה שהיא יקרה מפנינים ועדיפה היא על מעלת הכהונה[3].

עוד על קדימות הכהן מצינו בגמרא במסכת מועד-קטן (כח, ב): “מנין לחתן שמיסב בראש, שנאמר (ישעיה סא, י): ‘כחתן יכהן פאר’, מה כהן בראש – אף חתן בראש. וכהן גופיה מנלן? דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא כא): ‘וקדשתו’ – לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון”.

מאחר שהזכרנו את העניין של קדימת תלמיד-חכם, נציין כי קדימותו נלמדת מכהן, כפי שדורשת הגמרא במסכת נדרים (סב, א): “אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא, דכתיב (שמואל ב, ח, יח): ‘ובני דוד כהנים היו’, מה כהן נוטל בראש, אף תלמיד חכם נוטל בראש. וכהן מנא לן? דכתיב (ויקרא כא, ח): ‘וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב’, ותנא דבי רבי ישמעאל: ‘וקדשתו’ – לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון”.

הרמב”ם (מצוות עשה לב) והחינוך (רסט) לומדים מהפסוק “וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהיה לך”, “שצונו לכבד זרע אהרן ולנשאם ולרוממם ונשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפילו ימאנו אותו לא נשמע מהם. וזה כולו הגדלה לא-ל יתעלה אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו ולהקריב קורבנותיו. והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו, ‘וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך’.
ובא הפירוש ‘וקדשתו’ לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון”.
ועיין בשו”ת יביע-אומר (ו, כב; ו, כה) שהאריך ד’וקדשתו’ מהתורה. וכ”פ ד’וקדשתו’ מדאורייתא: הריב”ש (צד), מהר”י אסאד (מה) והמהר”ם-שיק (אורח-חיים נט; סא).

בספרא (א, יד) נדרש שיש לקדשו אפילו בעל כרחו. הטעם לכך הוא “כי זה צווי נצטוינו בו ואינו בבחירת הכהן”. וכ”כ במחנה-חיים (ב, יב). ועיין בתשובת מהר”ם שיק (אורח-חיים ס), ובחבורו על תרי”ג
מצוות (מצווה ע”ר) הסביר דמיירי בזמן בית-המקדש, אבל בזמן-הזה רשאי למחול.

אם עד כה ראינו כי לרמב”ם ועוד מצוות כיבוד הכהן היא מדאורייתא, מצינו ראשונים החולקים על כך. היראים (שנ) סובר דאין מצוות עשה לכבד את הכהן, אלא ישנו ציווי איסור של לא-תעשה המתייחס אל הכהנים, שלא יחללו את שם א-להיהם “ולא יבואו לבזות שלחן הקודש”. הרי”ף (בבא מציעא פב) ביאר דהמצווה של ‘וקדשתו’ הינה להפריש את הכהן מטומאת-מת, וכן דעת הרס”ג (עשה קנו).

דעה נוספת שמצינו היא של התוספות (חולין פז, א, ד”ה ‘וחייבן’), הסובר ש’וקדשתו’ זה אסמכתא לכל דבר שבקדושה. יש לציין כי גם לסוברים דאין חובה לכבד את הכהן מדאורייתא, ישנה חובה לכבדו מדרבנן או מצד הסברא שהוא משרת בקודש. המגן-אברהם (רא, ד) מביא שיטות נוספות הסוברות ש’וקדשתו’ זהו דאורייתא וכן הוא מכריע עיי”ש.

הדברים שהזכרנו עד כאן, מתייחסים לעניין הקדמת הכהן בדברים ששייך בהם קדושה, כעליה לתורה[4], לברך בסעודה ועוד. אולם בנוגע דברים הקשורים בכבודו כקימה והקבלת פניו, לא מצינו דינים השייכים אליו. למרות שמצינו בירושלמי (ברכות ה, ד) נתינת כבוד לכהן: “אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן אימתי בזמן שכולם שוין. אין דברים אלו מופיעים בהלכה.

ראיתי כי החפץ-חיים (פתיחה עשין ט) כותב כי המספר לשון-הרע על כהן ומבזהו עובר על ‘וקדשתו’, וזו לשונו: “ואם על מי שמספר הוא כהן, וגנהו בזה בפניו, עובר גם-כן על מצוות עשה ד’וקדשתו’, שנצטוינו בזה לנהוג בכהן כבוד הרבה, וכיון שמדבר עליו לשון-הרע או רכילות ומבזהו, בזה בודאי אינו מכבדו ועובר” (וכ”כ בשו”ת הריב”ש צד). לפיכך, יוצא דגם בדברים של כבוד מחוייבים אנו כלפי הכהן ולא רק בדברי קדושה. ושמא ניתן לתרץ ולומר שכאשר מבזה את הכהן ומפחית מכבודו, חשיב לביטול ‘וקדשתו’. אולם כבוד שאין בו השפלה וביזוי לא נכלל בקרא ד’וקדשתו’.

כשבאתי לפני מו”ר הרב רבינוביץ שליט”א בשאלה של הקדמת כהן בתור, השיב לי כי אנו מחוייבים לא רק בקדושת הכהן בדברים שבקדושה, כי אם גם במעשי כבוד, ועל-כן יש לתת לו לגשת לראש התור. היינו חושבים דמכאן שיש אף לעמוד לכבודו, אלא קימה זהו דין מיוחד בזקן ולא בכל אדם.

נראה כי דבריו מדוייקים בלשונו של הרמב”ם בהלכות כלי-המקדש (ד, א-ב) אשר כתב:

הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות שנאמר (דברי הימים א, כג, יג): ‘ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים’, ומצוות עשה היא להבדיל הכהנים ולקדשם ולהכינם לקרבן, שנאמר: ‘וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב’. וצריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה, לפתוח בתורה ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון.

בשו”ת חלקת-יעקב (אורח-חיים כה) דן בשאלה, כאשר ישנם מספר אנשים האומרים קדיש וביניהם כהן, האם יש צורך בחלוקת הקדישים להקדים את הכהן. בתשובתו פסק דלא שייך דין של ‘וקדשתו’ בעניין קדיש כשיש מספר אבלים, שכן דין ‘וקדשתו’ שייך רק לעניין לנהוג בכהנים כבוד ולהקדימם בכל דבר שבקדושה. “אבל בדבר שכל אחד מחוייב לעשות מצוות כיבוד אב ואם, ויש להם עניין שיש לכולם זכות בכדי לקיים מצוותם והם שותפים בדבר ממילא לא שייך להקדימו”.

שימוש בכהן:[5] מפני כבודו של הכהן אסרו חכמים להשתמש בו לשרת אנשים. דין זה אמור אף כלפי תלמיד-חכם שאל לו להשתמש בכהן, כמובא בהגהות מרדכי (גיטין תסא) שהביא על-כך מעשה בכהן שיצק מים על-ידי ר”ת, והתירו לו רק בגלל שהוא (הכהן) מחל.

[1]   מבואר בירושלמי בסוף מסכת הוריות דלוי וישראל שווין, ומה דמצינו בגמרא זהו רק בזמן הדוכן, שאז היה הלוי קודם. לפיכך אם אין כהן בבית-הכנסת אין חובה לעלות לוי, אלא ניתן לעלות ישראל.

[2]   מרן פסק דין זה שישנה קדימות לתלמיד-חכם בחושן-משפט (טו, א). וכן ביורה-דעה, בהלכות צדקה (רנא, ט).

[3]   בעניין כהן ותלמיד-חכם, מסופר בגמרא במסכת יומא (עא, ב) על כהן-גדול שיצא מבית-המקדש במוצאי יום-הכיפורים, העם ליווה אותו בתהלוכה מכובדת לביתו. בדרכם ראו האנשים את שמעיה ואבטליון (חכמי הדור) ולפיכך עזבו את הכהן-גדול והלכו עימם.

[4]   מדברי השולחן-ערוך (קלה, יב) אנו למדים שאין חובה בקריאת התורה להקדים את הכהן.

[5]   הדין המובא כאן הוא שימוש של ישראל בכהן, אולם לגבי שימוש כהן בכהן: בישועות יעקב (קכח) כתב דכהן יכול לשרת לחבירו כהן, דמצוות וקדשתו לישראל נאמרה. וכ”כ בספר אמר יוסף (קמד). ובספר המקנה (קידושין כא, ב) תירץ על קושית הגמ”י מההיא דעבד עברי כהן, והא אסור להשתמש בכהונה, דלכאו’ י”ל דדוקא ישראל אסור להשתמש בכהן אבל כהן מותר להשתמש בכהן אחר. וכן הובא במנחת-חינוך (מצווה רסט). אולם כיון שמדברי ה”ר פטר והסמ”ג מוכח להדיא שאסור לכהן להשתמש בכהן אחר נראה שכן עיקר. וכן העלה הגאון כתב סופר (אורח-חיים טו) לאסור לכהן להשתמש בכהן אחר.

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
Shape-7
בית המדרש
מגילת רות 2 | הרב אייל ורד | אייר תשפ”ב
מגילת רות 2 | הרב אייל ורד | אייר תשפ"ב
play3
בית המדרש
אורות הקודש | הרב אורי שרקי | אייר תשפ”ב
אורות הקודש | הרב אורי שרקי | אייר תשפ"ב
play3
בית המדרש
הלכות עבודה זרה לרמב”ם פרק ז’ | הרב אורי שרקי | אייר תשפ”ב
הלכות עבודה זרה לרמב"ם פרק ז' | הרב אורי שרקי | אייר תשפ"ב
play3
בית המדרש
שו”ת | הרב שלמה אבינר | אייר תשפ”ב
שו"ת | הרב שלמה אבינר | אייר תשפ"ב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x