חיים ישראל חגג השנה את יום הולדתו ה-45 כשהוא מציין במקביל 22 שנות הופעה על הבמה. בימים אלו ממש הוא עובד על אלבומו החדש – שעתיד להיות ה-21 במספר. גם את השיחה הזו אנו מקיימים כשהוא בדרכו לעוד הקלטה באולפן.
איך אדם בגילך מספיק להוציא כל כך הרבה אלבומים? יש זמרים בני שבעים שאין להם הספק כזה.
“מאז שיצאתי לאוויר העולם המוסיקלי אני משתדל לעשות פעם בשנתיים אלבום, חלקם גם כפולים, וכך הגענו למספר הזה. למרות הכמות הגדולה, בכל אלבום מחדש אנחנו מקפידים על הרמה המקצועית הכי גבוהה, שהכמות והקצב לא יגרמו לנו להתפשר על האיכות של ההקלטות, הלחנים או הנגנים”.
חרף ההצלחה לה הוא זוכה כיום, תחילת הדרך היתה שונה מאוד עבור ישראל שנחשב היום לאחד מגדולי הזמר החסידי-מזרחי. “כשהוצאתי את האלבום הראשון ‘שערי רצון’ לא קרה כלום. הוא פשוט לא הצליח”.
איך ממשיכים אחרי שהחלום והאלבום מתנפצים לך בפנים?
“ידעתי שכל ההתחלות קשות. לא התייאשתי והחלטתי להוציא אלבום נוסף”.
ואכן כן – האלבום השני קיבל תגובות שונות לגמרי. הוא הכיל להיטים כמו “יתגדל ויתקדש” ו”ממעמקים” עם יואב יצחק. “פתאום הגעתי להופעות וכל הקהל שר איתי את המילים ואתה מרגיש שהנה, ההשקעה השתלמה”.
ההשקעה השתלמה והשאר היסטוריה, איפה אתה מרגיש כאמן היום לעומת תחילת הדרך?
“חיים של היום לא השתנה כזמר. הקול והמוזיקה נשארו כמו שהיו. כמובן שהקהל רוצה קצת דברים אחרים. השילוב של המוזיקה החסידית והמזרחית מאוד עובד היום וזה כיוון שקצת לקחתי, אבל בבסיס זה נשאר אותו דבר. גם חיים האדם נשאר אותו דבר בדיוק, טוב, אולי פלוס שישה ילדים. גם החשיפה לקהל גדלה, חיים של היום הוא קצת יותר מוכר, אבל זה אותו חיים”.
להיות שליח ציבור – דרך המוסיקה
חייו של ישראל היו מלאי טלטלות, החל מחתונה בגיל מאוחר יחסית, גירושין מאשתו הראשונה ותקופת מאסר אחרי שנתפס נוהג בשכרות ובלי רישיון, אבל כשאני שואל אותו האם הכל קשור למקצוע שלו הוא עונה בשלילה.
“החיים מלאי טלטלות אצל כולם”, הוא פוסק. “נכון שנפלתי הרבה אבל כל פעם קמתי מחדש והסתערתי קדימה כמו אריה. זה גם מה שאני אגיד לכל מי שיבוא להתייעץ איתי על המקצוע. צריך לבוא עם הרבה אמונה, לדעת לקום כשנופלים ולשנן כל הזמן אל תבואני רגל גאווה.
“בנוסף לכך, להיות זמר זה לא רק לדעת לקום מנפילות, זה גם בשירים שאתה בוחר. כבר בתחילת הדרך קיבלתי החלטה אסטרטגית שהשירים שלי יכילו מסרים מחזקים והזמרים בארץ יודעים ומעריכים את זה. זה לא מונע ממני לעשות שיתופי פעולה, אני מאמין ש’עמך כולם צדיקים’ ועשיתי דואטים עם כולם, עם אייל גולן, עם שלומי שבת, עם קובי פרץ ועוד. אבל כשהם פונים אליי הם יודעים שאני לא עוד זמר ששר שירים, הם רואים בי שליח ציבור. שליח שדרכו הם יכולים גם לפנות לציבור שלי וגם להביא אותי ואת המסרים שלי לציבור שלהם. השילוב הזה בעיניי מוליד מסרים חזקים שבסוף הקהל רוצה אותם וצמא אליהם”.
איפה אתה רואה את הצמא הזה? במה זה בא לידי ביטוי?
“יצא לי להופיע בפני עשרות אלפי אנשים על הבמות הגדולות ביותר בארץ, אם זה קיסריה או היכל נוקיה כשהתארחתי אצל אייל גולן ואתה רואה את הקהל שלו, עשרות אלפי אנשים, שרים ביחד איתנו את המילים ומתרגשים ומתחברים.
“גם אני מתרגש ברגעים כאלו, אין דבר מרגש יותר מעשרות אלפי אנשים ששרים איתך את השירים שלך. עוד דבר מרגש בהופעות זה לא רק הקהל, אלא גם המקום והאירוע. למשל ההופעות בטקסים או במקומות מיוחדים כמו מירון, חברון או אומן. אני מופיע בחברון פעמיים בשנה, בפסח וסוכות, כבר חמש-עשרה שנה. לפני שלוש וארבע שנים הופעתי בל”ג בעומר במירון, ויצא לי להופיע כמה פעמים באומן בפני שלושים אלף איש וכל פעם מחדש זו אווירה של התעלות רוחנית שאין כדוגמתה”.
בנוסף לכל זאת, ישראל מסכם את שנת הקורונה במסר של אמונה. “ברוך ה’ אין לי יותר מדי מה להתלונן. נכון, הייתה שנה קשה לכולם, אבל גם הייתי בניו יורק והיו לי שם שתי הופעות וגם הספקתי לעבוד הרבה על חומרים לאלבום החדש שיצא בקרוב. זה יהיה אלבום כפול, דיסק אחד של דואטים עם שמות גדולים בזמר החסידי והישראלי, ודיסק שני, אישי, עם עשרה שירים מקוריים שאת חלקם כתבתי בעצמי. אז כן, הייתה שנה קשה, אבל ברוך ה’ מתחילים לראות את האור”.
צילום:רפאל מזרחי
