פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “זה מאוד תסכל אותי, אבל היום אני מודה על כך”: נתנאל אלינסון מספר על חייו המרתקים והוצאת ספרו החדש

“זה מאוד תסכל אותי, אבל היום אני מודה על כך”: נתנאל אלינסון מספר על חייו המרתקים והוצאת ספרו החדש

ראש מדרשת הערבה, נתנאל אלינסון, מספר בריאיון הנערך לקראת צאת ספרו החדש והחמישי במספר: "קיצור תולדות הישראליות" על הגלגולים הרבים שהספר עבר, מגלה למה לדעתו הוא מתנהג כמו ברווז ועל מה לעולם לא יוותר
צילום: עידו פעאל

את הראיון הזה אנחנו מנהלים תוך כדי נסיעה. ככה זה כשאתה גר בספיר שבערבה, אי שם בקצה הדרומי של ארץ ישראל, כל דבר הכי קטן מצריך נסיעה. ודברים גדולים? הם מצריכים נסיעה גדולה. “לא מזמן צילמתי עם ‘כאן 11′ את הסרטון שעשינו על החרמון”, מספר אלינסון אשר שם כעת פעמיו מכיוון הערבה אל מצפה רמון. “זה היה בראשון בבוקר, אבל יצאתי מהבית קצת אחרי צאת השבת, נגיד באיזור תשע. הגעתי למרום גולן בשלוש לפנות בוקר, ובשש כבר התחלנו צילומים. אלה החיים”.

לסדרה הפופולרית שלו ב’כאן 11’ עוד נחזור בקצרה בהמשך, אבל את הראיון הזה אנחנו מקיימים לרגל צאת הספר החדש שלו שנושא את השם המחייב ‘קיצור תולדות הישראליות’. על אף שהספר החדש הוא כבר ספרו החמישי של אלינסון, הוא לא סופר טיפוסי, לא מבחינת האופי והתדמית, ולא מבחינת הביוגרפיה והדרך שעבר. למעשה, רק לפני פחות משנה, בראיון קודם שערכנו, סיפר אלינסון כי “אין לאנשים היום סבלנות לספרים”. ובכל זאת, הנה – הוציא שוב ספר.

 

סוד הצמצום

“גילוי נאות”, אומר אלינסון בחיוך, “כשאמרתי לך שאין לאנשים היום סבלנות לספרים כבר הייתי עמוק בתוך הכתיבה של הספר הזה. מבחינת הכתיבה נטו אני כבר עובד על הספר הזה חמש שנים, כשבראש שלי הוא נמצא כבר בין עשר לחמש עשרה שנים – תלוי איך סופרים. חשוב לי להדגיש שאני לא מזלזל באף מדיום, באמת, כל מדיום בעיניי שמעביר מסרים חיוביים הוא מעולה, ולא משנה אם זה סרטון, ספר או כתבה.

“בסרטונים שהוצאתי, גם אלו שהוצאתי לבד וגם עם ‘כאן 11’, תמיד האתגר שלי היה האם את אותו סיפור שאני מצליח לספר בשעה אני מצליח גם לספר בחמש דקות. גם כשמבקשים ממני שיחה על נושא מסוים אני תמיד אומר שאני מודולארי, כמה זמן שהם ירצו אני אדבר – אפשר שעה וחצי, אפשר חמש דקות, ואפשר דקה. היכולת לתמצת לדקה זה משהו שקיבלתי משיחות עם תורמים, יש מושג כזה שנקרא ‘שיחת המעלית’ – כשאתה עכשיו עולה עם תורם במעלית, האם עד שתגיעו לקומה אתה תצליח להעביר לו כל מה שאתה רוצה. אז בהשוואה לזה, בסרטונים שעשינו חמש דקות היו שפע של זמן”.

“ועדיין, ברור שכשאני מתמצת נושא לחמש דקות – אני מאבד הרבה בדרך. אני מאבד את התהליך, את המקורות ואת המפגש החי. ספר מעביר אותך חוויה שונה, חוויה שאמנם מחייבת יותר העמקה – אבל זה חלק מהכיף. סרט באורך מלא זו חוויה שנשארת איתך לרבע שעה, אבל אם קראת ספר טוב זו חוויה שיכולה ללכת איתך יום-יומיים וגם שבוע שלם ואפילו לשנות חיים. אדם שספר בידו הוא אדם שיש לו עוצמה. לכן, גם דברים שכבר תמצתי בסרטונים – הספר מביא יותר בעומק, וכמובן שיש בו נושאים נוספים.

“ובכלל, יש לי את עשרת הדיברות שלי לכתיבה, ממש החוקים שכתבתי לי והנחו אותי בכתיבת הספר, ואני יכול להגיד לך שרוב החוקים לא עסקו בתוכן אלא באיך לספר סיפור באופן בהיר וקליט. זה ספר עיון של 440 עמודים עם המון מידע, אבל עבדתי מאות ואולי אפילו אלפי שעות רק על הצורה והניסוח של המשפטים כדי שיהיו כמה שיותר בהירים. התגובות שהכי מרגשות אותי הן דווקא מאלו שלא קוראים הרבה, מאותם קוראים שכותבים לי שהיה להם כיף לקרוא את הספר. לאו דווקא שהם החכימו, אלא שהם נהנו. אני לא מתבייש בזה שהספר לא כתוב בצורה אקדמית-עיונית, אלא אני גאה בזה. זה מה שניסיתי לעשות”.

נתנאל אלינסון .קרדיט: ידיעות ספרים

בגלל שהספר שלך הוא באמת מעין ‘קיצור’, הוא מכיל המון נושאים. יש נושאים שמעוררים יותר תגובות מהשאר? מה הנושא הכי טעון שמופיע בספר?

“אני לא כל כך יכול לדעת כי הספר יצא רק לפני כחודש, ורוב הקוראים עוד לא הגיעו לסופו” הוא עונה. “אגב, הסוף הוא הכי מחתרתי. הספר עצמו מחולק לחמישה חלקים, ובכל חלק יש המון חידושים קטנים אבל גם בשורה אחת מרכזית, ובינתיים, באופן טבעי רוב מי ששולח לי מגיב על החלק הראשון שעוסק בקשר שלנו לארץ ועל כך שארץ ישראל היא לא מולדתנו, ואיך כל זה משליך על המציאות בארץ בהווה, למשל – על הקשר עם ארצות הברית או האחוז הגבוה של צעירים ישראלים שמטיילים בעולם. בחלק האחרון של הספר, שהוא באמת יותר טעון, אני כותב דברים שלכאורה הם ידועים על יהודה ושומרון וכל עניין ה’שתי מדינות לשני עמים’, אבל פשוט עושה בהם סדר”.

בסוף יצא לך ספר די עבה וזה למרות שהכותרת שלו היא ‘קיצור’, אבל נניח שאתה מקבל עכשיו יד חופשית מההוצאה, לו”ז פנוי ומשכורת מובטחת מקרן עשירה – איך תראה הגרסה הלא מקוצרת? באיזה נושאים שהיית שמח להתייחס אליהם אך לא הספקת היא תעסוק?

“האמת היא שבמקור הספר הנוכחי היה אמור להיות שונה מאיך שהוא התפרסם בסופו של דבר. אחד הדברים שהכי מסקרנים אותי זה הנושא של ‘אדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו’, כלומר הקשר בין האנשים למקום בו הם גרים. כבר שנים שהנושא הזה מרתק אותי, ואני הולך כל פעם לאזור אחר בארץ ונמצא בו כמה ימים, לומד את המקורות שלו, נפגש עם אנשים, ומוציא מזה משהו שהוא ממש מטא-היסטוריה.

“לדוגמה, לאורך כל ההיסטוריה באזורי המדבר גרים אנשים שיש בהם הרבה פתיחות מצד אחד והרבה קנאות מצד שני, ואני מראה את זה החל מבני ישראל שנדדו במדבר, דרך שבט שמעון שזו הנחלה שלו, הנוצרים הראשונים, האיסיים וכו’, ואת כל זה אני מחבר לגיאוגרפיה. אותו דבר לגבי אנשים שגרים בהר, מישור החוף ושאר האזורים. הספר הראשון ששלחתי ל’ידיעות ספרים’ עסק רק בזה. בעיניי זה מרתק, כי ככה אני מראה איך החרדיות הקדומה צומחת מאזור הגליל התחתון, המסורתיות הקדומה מהגליל העליון וצפת, והספר ששלחתי להם ממש הראה בפירוט את הדבר הזה”.

כמה פירוט?

“תשע מאות עמודים בשני כרכים”, מפתיע אלינסון. “זמן קצר יחסית לאחר ששלחתי חזרו אלי מההוצאה ואמרו לי שזה יותר מדי. אמרו שאני חופר, ושבכללי כבר לא מקובל היום להוציא שני חלקים לספר אחד, ולכן עלי לצמצם. לכן, אחרי המון ייסורי נפש הפכתי ספר שלם לשישית מתוך הספר החדש, ולכן גם קראתי לספר ‘קיצור תולדות הישראליות’, כי משלושה כרכים הוא הפך לאחד, שגם בו יש הרבה מה לצלוח”.

 

תבנית נוף מולדתו

אפרופו אופי ומקום מגורים, אלינסון (37) גדל בשומרון, אך כיום מתגורר עם אשתו נטע וחמשת ילדיהם בישוב ספיר בערבה. הטייטל הרשמי שלו הוא ‘ראש מדרשת הערבה’, אך על אף שהוציא כבר חמישה ספרים הוא מסרב להגדיר את עצמו כסופר – או להשתמש בכל הגדרה שאנו אוהבים לקטלג בעזרתה אנשים.

“אני קצת כמו ברווז” מעיד אלינסון על עצמו. “למרות שאנחנו אוהבים להשמיץ את הברווזים, בסוף לדעתי הם הכי מעניינים. הם חיל האוויר, חיל היבשה וחיל הים בחיה אחת. סליחה שאני עונה תשובות פילוסופיות, אבל בוא נלך רגע עם משל הברווז. אני שלימזל בכל מה שאני עושה כמעט. אני אולי חושב שאני יודע הכל, אבל בפועל אני עושה את הכל באופן צולע. תשאל את נטע על הפער בין איך שאני חושב שאני יודע לבשל לבין מה שיוצא בפועל.

“יחד עם זאת, אנחנו חיים כיום בעולם שיש בו הצפת מידע מאוד גדולה, ובניגוד לעבר ספרים כבר לא באים לתת מידע כי בשביל זה יש לנו את גוגל. גם כשהייתי מדריך טיולים הדגשתי את זה למדריכים שתחתיי – הדרכה זה לא ויקיפדיה. בהדרכה, כמו בספר, אתה צריך לתת זווית חדשה, לדעת לברור בין העיקר לתפל ולתת רק את העיקר. הלכתי קצת רחוק”, הוא צוחק, “אבל מבטיח שתכף אענה לך על השאלה ‘מה אתה’ וזה יתחבר לברווז. הכל קוהרנטי.

“אם מישהו רוצה ללמוד היסטוריה או גיאוגרפיה של ארץ ישראל, אני יכול לתת לך רשימה של חמישים ספרים שילמדו אותו מה שהוא צריך, וזה לא מה שניסיתי לעשות בספר שלי. בתוך הצפת המידע הכללית שאנו חיים בה, הספר שלי מנסה לתת בהירות, לקחת את הידע הזה ולסדר אותו בצורה נגישה וקריאה ולתת זווית לא שגרתית. המקומות המפתיעים נמצאים אצל הברווזים, לא באקדמיה.

“אני לא אומר את זה בזלזול חס וחלילה, אלא מתכוון לכך שאני ‘רוכב’ על כתפי הענקים של מאות המאמרים האקדמיים והספרים שקראתי, אבל זה שאני עצמי לא באקדמיה מאפשר לי לא להצטמצם אל נושא מחקר אחד. והברווזות הזו, הצליעה, היא מה שהופכת את הספר למעניין. זה שכראש מדרשה יש לי רגל אחת שנטועה חזק בחברה הישראלית ואני נפגש עם המון צעירים וכמדריך טיולים לשעבר יש לי רגל חזקה גם בארץ ישראל, ובנוסף לכך בשנים האחרונות אני מתעסק המון בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, תנ”ך וכל מה שנקרא לו מסורת ישראלית – נותן לי נקודת ראות כוללת ורחבה.

“יש בספר החדש חיבור לארץ, חיבור למסורת הארוכה שלנו וחיבור להווה. זה לא ספר היסטוריה, זה ספר שמתחיל בעבר אבל מתעסק בהווה. אתה רוצה להבין את הוויכוח בין הימין לשמאל שמתנהל כיום? אתה לא יכול להבין את זה בלי להבין מי זה בית הלל ובית שמאי ומאיפה הם יונקים. רוצה להבין את הסיפור של קווי 67′? לא תוכל אותם בלי להבין את הסיפור של הכנענים והישראלים לפני שלושת אלפים שנה. שבטיות ישראלית? תצטרך להבין איך כל אזור בארץ מעצב את האנשים שלו בצורה שונה וכן הלאה. הברווזות שלי אפשרה לי לעשות את זה, אבל השאלה האמיתית היא האם זה יצא ברווז צולע או לא צולע, ואת השאלה הזו צריך להפנות לא אליי, אלא לקוראים. אמנם אני לא אובייקטיבי, אבל לפי התגובות שאני מקבל כנראה שהצלחתי לקחת את שלושת הנושאים ולעשות אותם רלוונטיים להיום”.

 

לא אוותר לעולם

בשנה האחרונה הגיע אלינסון לתודעתם של רבים מהישראלים בעזרת סדרת סרטונים פופולריים שעשה עם  ‘כאן’, אשר זכו למאות אלפי צפיות, ובהם הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות כל כך טוב – לתווך. “גדלתי על נגה הראובני”, הוא אומר, “הסתובבתי כל הילדות עם מגדירי צמחים וכאלו, אבל היום אנשים לא הולכים עם ספרים. מישהו פעם אמר לי שהמשימה שלנו היא לתווך בין הדור שקרא ספרים לדור שכבר יצרוך את המדיה שלו בדרך אחרת. יש לי ספריה ענקית ואני אוהב לקרוא, אז אני נהנה שיש לי את היכולת לקחת פרק של נגה הראובני ולצמצם אותו לסרטון ב’כאן’. מבחינתי זו ממש שליחות של אהבת הארץ וחיבור למורשת”.

מצד אחד ברור שיש שמחה שהדברים יוצאים, אך מהצד השני – הרי התוכן תמיד היה שם. למשל, את הסרטון על המצות שעשית אני זוכר עוד מלפני עשר שנים, כשהדרכת אותי בטיול בשומרון. העובדה שרק עכשיו אנשים נחשפים לזה יוצרת סוג של תסכול על ההמתנה והדרך?

“אין שום תסכול” הוא קובע בנחרצות. “סיפרתי לך קודם שהגעתי ל’ידיעות ספרים’ אחרי שנים של עבודה, והם בעצם אמרו לי שזה לא מספיק טוב, אז שלחו אותי לעוד שלוש שנים של עבודה. אז נכון שבזמנו זה מאוד תסכל אותי, אבל היום אני מודה להם על כך שהם התעקשו אותי על העניין, כי זה מה שהפך את הספר ליותר קריא ויותר קוהרנטי, ככה שאני מבין שהכל קורה בעתו ובזמנו. זה גם לא שהרגשתי איזושהי פריצה בשנה האחרונה. גם בהדרכת טיולים וגם בחינוך זכיתי ואני עדיין זוכה לעבוד עם אנשים הכי קרוב שיש, ואני ממש לא מתכוון לוותר על הקשר האישי עם האנשים בגלל האפיק של המדיה שנפתח. אין תחליף לחריש העמוק, זה יותר טוב מכל סרטון. והנה, עובדה שגם עשר שנים אחרי אותו טיול אתה עדיין זוכר את מה שאמרתי. אין תחליף למפגש האנושי, ובעזרת ה’ לא אוותר עליו לעולם”.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

“התוכנית שלי הייתה להיות עקרת בית”; אורלי גולדקלנג בראיון אישי
Shape-2
אורלי גולדקלנג - צילום יוסי זליגר_1
היוצר אלנתן שלום בראיון אישי: “המציאות אמרה לי יבוא זמנך, אבל לא ככה”
Shape-2
WhatsApp Image 2021-05-19 at 10.32.16
ענת מלמוד מגלה: “קשר הדם עם דת אחרת עשה אותי פתוחה יותר”
Shape-2
ענת מלמוד. קרדיט יעל שלח (2)
“בסטנדאפ לומדים להתרסק”; אמיר מויאל בראיון על כסף, יהדות, ואמנות הסטנדאפ החדש
Shape-2
אמיר מויאל צילום שי מאיר
הזמר שהפך למגיש חדשות: ישי לפידות מדבר על המפנה בחייו
Shape-2
ישי לפידות. קרדיט דקל פלד (2)
“לא חושב שאני הכי חכם”: כך הפך נער החידות מרמת השרון למלך הטריוויה
Shape-2
איתי הרמן - יחצ - קרדיט צילום - שלומי יוסף
“כל פעם קמתי והסתערתי קדימה כמו אריה”: חיים ישראל מספר על הדרך הארוכה שעברפיי
Shape-2
Refael Mizrahi Fashion Photography (1) - Copy - Copy - Copy
“זה מאוד תסכל אותי, אבל היום אני מודה על כך”: נתנאל אלינסון מספר על חייו המרתקים והוצאת ספרו החדש
Shape-2
אלינסון. קר. עידו פעאל
“כולם מתויגים פה”: קובי אריאלי כבר לא בורח מהתיוג של ה’דוס’
Shape-2
קובי אריאלי. קרדיט באדיבות המצולם (2)
“התחלתי לבכות בהיסטריה ולהתחנן על חיי”; איתי לוקץ’ חושף את הרגע הקשה בחייו
Shape-2
DSC_7431-Edit

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן