He

Fr

Es

Ru

En

הרב ד"ר יוחאי מקבילי בווידוי אישי: "החזרתי את חובי לרמב"ם"

ד"ר יוחאי מקבילי, יזם ואיש הייטק, עומד מאחורי הוצאתו המחודשת של 'מורה הנבוכים' לרמב"ם. בראיון לרגל צאת המהדורה מספרים הוא והלל גרשוני, מתרגם הספר, על חידושי וחשיבות ההוצאה, השפעתו המיוחדת של הרב קאפח בעניין, וחושפים מדוע לדעתם כתבי הרמב"ם כה רלוונטיים גם כיום
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אם הייתי עורך משאל רחוב ושואל: "מי לדעתכם אחראי להוצאת 'מפעל משנה-תורה לרמב"ם'" שראה אור לאחרונה, כנראה שרוב האנשים היו משערים שמדובר ברב או אברך לכל הפחות. רק מעטים, אם בכלל, היו מדמיינים שמאחורי המפעל האדיר עומד יוחאי מקבילי, יזם ואיש הייטק שאמנם למד בישיבה תיכונית אך לא מעבר לכך. מאז שנת 2004 יצאו במסגרת 'מפעל משנה תורה' רבים מכתבי הרמב"ם וביניהם: משנה-תורה בכרך אחד על פי מהדורת הרב קאפח בצירוף שינויי נוסחאות, הלכות דעות מבוארות, וכעת כאמור השלמת הוצאתו לאור של ספר 'מורה נבוכים'.

מקבילי גדל בחדרה וכבר כנער התוודע אל הרב יוסף קאפח אותו הוא רואה כמורו ורבו. מהרב קאפח למד לא רק את תורת הרמב"ם אלא גם דרכו הפרשנית המלווה בכבוד ובסבלנות לעמדות אחרות. הוא בוחר לפתוח את הראיון באנקדוטה הזכורה לו מלימודיו אצל הרב קאפח.

"פעם כשהרב קאפח לימד את הרמב"ם אחד התלמידים העיר לו שהוא מעדיף פרשנות אחרת. הרב השיב: 'אני אומר את דעתי, ואם הפרשנות האחרת משכנעת אותך יותר – אתה יכול להעדיף אותה'. גם בהלכה וגם בהגות אני לא חושב שחייבים לפסוק לפי הרמב"ם אבל בוודאי חייבים להכיר אותו ואת צורת חשיבתו של אחד ההוגים והפוסקים הגדולים של העולם היהודי. זו למעשה הייתה המטרה שלי מתחילת הדרך. קיבלתי מהרמב"ם המון, ובעזרת הוצאת ספריו החזרתי את חובי לרמב"ם".

אם כן, צורת החשיבה הדמוקרטית הנ"ל באה לידי ביטוי בדפוס הפעילות של 'מפעל משנה תורה'. מקבילי מספר כי לאורך השנים הוא נעזר במגוון רחב של אנשים וגופים שנרתמו לסייע להוצאת כתבי הרמב"ם מתוך הבנת חשיבותם. "למשל, בהוצאת 'משנה תורה' השתתפו גופים תורניים כמו 'מכון התורה והארץ', 'מכון המקדש' ו'מכון משפטי ארץ', ולצידם אנשי אקדמיה כמו פרופ' זוהר עמר שמומחה לחי ולצומח".

 

הפתיחות לקבלת פרשנות מורכבת

ובכן, לרגל הוצאתו המחודשת של 'מורה הנבוכים', מסביר מקבילי במה שונה הוצאה זו מקודמותיה. "ישנם כמה מאפיינים ייחודיים לפרויקט 'מורה נבוכים'. המטרה שלנו הייתה להציג כמה שיותר נקודות מבט מגוונות סביב הספר. נעזרנו בהרבה מאוד מומחים: לערבית, לפילוסופיה, להלכה ולחקר הרמב"ם. קשה ללכוד את דמותו של הרמב"ם, שהכיל לבדו מבטים מגוונים, ולכן בפרויקט כזה צריך ללקט מומחים מתחומים שונים.

"מה שמדהים הוא שכמעט כל השותפים לפרויקט עשו זאת בהתנדבות. אנשים בעלי שם בתחומם שהקדישו ממרצם לביאור 'מורה הנבוכים'. גם אני עצמי לא מתפרנס ממפעל זה, וכמוני, כל השותפים לפרויקט, הרגישו שהרמב"ם נגע בהם והם מוקירים לו תודה. ממש לא מדובר ב'עוד' מחקר".

בנוסף לזאת, מקבילי מציין כי "מאפיין נוסף של הפרויקט הנוכחי היה להבין את הרמב"ם מתוך עצמו – 'הרמב"ם על פי הרמב"ם'. בנוסף לזאת, אומר מקבילי: "ברעיונות של הרמב"ם יש המון תשובות או לפחות השראה לאתגרים שאנחנו מתמודדים איתם בימינו, וההגות שלו מאפשרת לנו לחשוב בצורה חדשה על אותם אתגרים".

תוכל להסביר כיצד עניין זה בא לידי ביטוי?

"אתן כמה דוגמאות. דוגמה אחת נוגעת להיבט הפוליטי של הרמב"ם. לא במובן הזול והמיידי, אלא במובן העמוק של העניין. הרמב"ם הוא לא רק הוגה של האדם הפרטי אלא הוא גם פילוסוף פוליטי. הוא נותן תשובות לשאלות כמו: איך מארגנים חברה, מהו צדק, איך בונים שלטון. אלה תשובות בעלות ערך בפרט בעידן שלנו שבו אנשים מעמידים במרכז את הזכויות שלהם. אצל הרמב"ם עומד במרכז מושג 'הטוב' שיש לרדוף אחריו ולפעול למענו. זו אמירה מאוד חשובה של הרמב"ם שיכולה לתת לנו 'פוקוס' כדי להבין לאן עלינו לחתור. כמובן שלא בכל דבר אפשר לקחת את הרמב"ם כמו שהוא ולתרגמו לחיים שלנו, אך בהרבה תחומים זה כאמור אפשרי.

"דוגמה נוספת היא קריאת סיפורי התורה שלא כפשוטם, אלא כמשל שמקופל בו מסר עמוק. למשל, חטאם של אדם וחווה. בדורות קודמים אם היית מעז לומר שיש כאן מסר מאוד עמוק על התמודדות בין הכוחות הנפשיים של האדם, אנשים היו נרתעים מהפרשנות הזו. אמנם גם היום יש מי שמתקשים לקבל אותה, אבל באופן כללי אנשים כיום פתוחים יותר מבעבר לקבל פרשנות מורכבת. יש היום צימאון לפרשנויות מאתגרות. בעיני אחד המסרים הכי חשובים ברמב"ם שאותו כדאי לאמץ לדורנו הוא להביט במציאות ועל פיה לגבש עמדה. זה אומר, בין היתר – להכיר את המדע, את הוויות העולם, ולא להיות דוגמטיים באיך שאנחנו תופסים את המציאות".

כיצד 'מפצחים' את מורה נבוכים?

בחמש השנים שחלפו מאז תחילת המיזם ועד להשלמתו השנה, התמודדו מבארי 'מורה הנבוכים' עם אתגרים מורכבים שדרשו עבודת צוות ויצירתיות. "האתגר הראשון היה להקיף את הפרשנויות סביב הרמב"ם המתייחסות לספר", אומר מקבילי. "מדובר בעשרות אלפי מאמרים שנכתבו עליו. כמובן שלא יכולנו להקיף את כולם, אבל נגענו ברבים מהם שהציגו זוויות שונות של פרשנויות. גם אני תרמתי לעניין מכיוון שהדוקטורט שלי במחשבת ישראל הוקדש בחלקו לנושא זה. ההתמודדות הזו כללה התייחסות לפרשנויות שאני מכנה אותן ככאלה ש'הוציאו את הרמב"ם מדעתו', כלומר הציגו גישה של מורה נבוכים שבעיניי היא לא נכונה.

"מעבר לכך, אתגר נוסף היה תרגום השפה 'הערבית-יהודית', ולכן גייסנו מומחים לתרגום הטקסט מכיוון שהמהדורות הקודמות לקו בחסרונות מסוימים. אתגר שלישי היה ההכרה של ההיבטים ההלכתיים והפילוסופיים של הרמב"ם. בהקשר ההלכתי סייעה לנו מאוד העובדה שלפני שנים הוצאנו לאור את 'משנה תורה', ולכן ראינו את ההקבלות הרבות ל'מורה נבוכים'. בהקשר המסוים לעולם הפילוסופי זה אומר להבין את הפילוסופים שהרמב"ם שאב מהם את תפיסתו – אם זה אריסטו בעולם היווני ואל-פראבי בעולם המוסלמי. לשם כך היה צורך לגייס חוקרים הבקיאים היטב במשנתו של הרמב"ם אך גם בעולם הפילוסופי שהוא ינק ממנו. אי אפשר להבין את הרמב"ם לעומק בלעדיהם.

"אתגר נוסף מבחינתנו היה להבין את מושגי הפילוסופיה מתקופתו של הרמב"ם, והשפעתם על הפילוסופיה של ימינו. העניין הזה מופיע בפרק ההרחבות שבו הראינו את האופן בו התפתחו מושגים שהשתמש בהם הרמב"ם לאחר מאות שנים, וכיצד פילוסופים כמו עמנואל קאנט ודיוויד יום עשו בהם שימוש. למעשה מדובר בספר שבנוי כמו פאזל שהוא לא קל ללימוד בגלל התכנים שלו, אבל בעל מבנה ברור ובהיר שמקל מאוד על הלמידה".

 

יוחאי מקבילי .צילום : Gilad Kavalerchik www.Giladka.com

 

מי צריך תרגום חדש לרמב"ם?

כדי להשלים פיסה נוספת של הפאזל הרמב"מיסטי של הפרויקט פניתי להלל גרשוני, פובליציסט, אושיית רשת וגם דוקטורנט לתלמוד, שמצא בין שלל עיסוקיו פנאי לתרגם את הספר מערבית לעברית (לצד אלי שעובי, דוקטורנט לספרות ערבית).

"אני מלווה את מקבילי כבר שנים ארוכות, עוד מימי ההוצאה לאור של 'משנה תורה'", אומר גרשוני. "זה התחיל בכך שהעברתי ביקורת על המהדורה הראשונה של 'משנה תורה', ומפה לשם הביקורת התגלגלה ליוחאי והוא החליט לצרף אותי כעורך הנוסח לקראת הוצאת המהדורה השנייה. מכיוון שלמדתי ערבית-יהודית באוניברסיטה במשך מספר שנים נרתמתי גם לפרויקט של תרגום מורה נבוכים.

"המעורבות שלי בפרויקט הנוכחי החלה במייל שיוחאי שלח אלי לפני כמה שנים והציע לי לתרגם. אמרתי לו שאין בכך צורך כי יש את התרגום של פרופ' מיכאל שורץ למורה נבוכים, שנחשב טוב למדי. לאחר מכן התברר שלא היה ניתן להשתמש בתרגום ההוא מסיבות שונות, והיה צורך להעמיד תרגום חדש לטובת הפרויקט".

הלל גרשוני

עד כה לא נכתב תרגום מוצלח מספיק ל'מורה נבוכים'?

"באופן כללי בכל אחד מהתרגומים הקודמים ישנן בעיות: התרגום של שורץ שאותו הזכרתי כעת הוא בעל ניחוח אקדמי שמרחיק חלק מלומדי התורה, התרגום של הרב קאפח טוב אבל לא קל לקריאה, התרגום של רבי יהודה אלחריזי שוטף אבל לא מדויק ושל שמואל אבן תיבון קשה לקריאה.

"זו הייתה עבודה מאוד מאתגרת ומכיוון שאני חובב כתבי יד ונוסחאות בדקתי את התרגום שלי ביחס לכתבי יד של 'מורה נבוכים' – וניסיתי להעמיד גרסה מדויקת. זו יכולת שקיימת כיום באופן ממוחשב, מה שבעבר לא היה קיים, וזה אחד היתרונות הבולטים של התרגום הנוכחי. בנוסף עשיתי שימוש במילון ערבית-יהודית של אחד מגדולי החוקרים בתחום, פרופ' יהושע בלאו, שנפטר בשנה האחרונה. הגעתי אל בלאו כשהיה בן 99 והראיתי לו את הכרך הראשון. הוא שאל אותי מה עם הכרך השני של 'מורה נבוכים', וביום הולדתו המאה הגעתי לכבד אותו ונתתי לו עותק כמובן. לאחר מכן הבנתי שהוא עבר על הכרך השני גם בגילו המופלג וערך השוואה שבוחנת את התרגומים השונים של 'מורה נבוכים' וביניהם התרגום של המהדורה הנוכחית".

התרגום שלך חידש דברים שלא היו ידועים עד כה?

"במהלך העבודה על התרגום עלו כל מיני ממצאים מעניינים. למשל, גילינו השמטות שונות במהדורה של שורץ והשלמנו אותן כמובן במהדורה הנוכחית. בנוסף, היו פה ושם גם אי דיוקים בתרגומים הקודמים של מושגים שונים. למשל, שורץ מתרגם את המילה הערבית 'נתק' שהרמב"ם מכנה בה את האדם בשם חי-מדבר. מכיוון שיש לנו בסיס להשוואות עם תפיסתו הכוללת של הרמב"ם הבנו שהתרגום למילה הזו חייב להתייחס גם למשמעות של דיבור ומחשבה ולא רק של דיבור. לשם כך בחרנו לכתוב 'חי הוגה', המעביר היטב את הרעיון שהאדם נבדל מבעלי חיים בכך שהוא חושב ולא בכך שהוא מדבר.

"מעבר לכך, התרגום החדש נועד להיות המרכבה למפעל כולו, שכולל ביאור מקיף של 'מורה נבוכים'. לדעתי קשה להמעיט ברלוונטיות של מורה-נבוכים לדורנו. הרמב"ם שילב אמונה דתית עמוקה עם תפיסה שהאמונה הזו לא צריכה להגביל את חופש המחשבה. אם אני צריך לקחת ממנו דבר אחד משמעותי אז זה העניין. היכולת להיות אנשים דתיים בעלי מחשבה חופשית שלא פוחדת לערער על הנחות יסוד ולבחון אותן מחדש".

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
2 התגובות שלכם
ישן
חדש מוערך
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
אחינעם
אחינעם
4 months ago

מדהים. סיפור מרתק.

עודד
עודד
2 months ago

האנקדותא על התלמיד והרב קאפח, שמספר ד'ר מקבילי, מלמדת על הבעיה הגדולה במסגרת הלימודים הזו.
כך כותב הרמב'ם: 'אבל אותם שהגיעו אל החצר שהם מקיפים סביבה, הם החכמים המאמינים את ההשקפות האמיתיות דרך קבלה, ועוסקים בדיני מעשה העבודות, ולא התעמקו בעיון ביסודות הדת ולא חקרו כלל על בירור אמתת דעה'. [מו'נ ג נא].
אין כאן במה להתגאות. האנקדוטא צריכה להיות הנורמה. מורה הממלא את יעודו נאמנה צריך לדרוש מתלמידיו לחשוב באופן עצמאי ולנמק את דעתם. בכך הוא מחנך אותם להיות 'חי-הוגה' ולא 'חי-מצטט' 'דרך קבלה'. זה היעוד של מורה.

Last edited 2 months ago by עודד
חם באתר
play3
בית המדרש
כשלא הכל דבש בנישואין – התמודדות עם חולשות חסרונות ונפילות אצל בן או בת הזוג – הרב אוהד תירוש
כשלא הכל דבש בנישואין - התמודדות עם חולשות חסרונות ונפילות אצל בן או בת הזוג - הרב אוהד תירוש
play3
מגזין
סדרת רשת חדשה עם מתי וכסלר: כך תמצאו את עבודת חלומותיכם
סדרת רשת חדשה עם מתי וכסלר: כך תמצאו את עבודת חלומותיכם
play3
בית המדרש
הכרת הטוב מתוך התבוננות ביצירת אדם וחוה – הרב איתן שנדורפי
הכרת הטוב מתוך התבוננות ביצירת אדם וחוה - הרב איתן שנדורפי
play3
בית המדרש
שרה , הגר וישמעאל
שרה , הגר וישמעאל
35 דקות
2
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x