פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “אפילו הרב נריה לא ידע”; הסוד הגדול של ישיבת הרב קוק ביפו נחשף

“אפילו הרב נריה לא ידע”; הסוד הגדול של ישיבת הרב קוק ביפו נחשף

משה נחמני הוא היסטוריון ומנהל מכון 'אור האורות' לחקר תולדות הראי"ה קוק. בראיון איתו לרגל ההוצאה לאור של חוברת המציינת 100 שנה לייסודה של הרבנות הראשית, מתאר נחמני את עבודת הבילוש ההיסטורית שנטל על כתפיו: איך איתר את אחרוני האנשים שזכו להכיר את הרב, למה לדעתו בעוד כמה עשורים תורת הרב קוק תהפוך ל'מיינסטרים' גם בציבור החרדי ומהן הסיבות שבגללן החליט להקדיש את חייו לחקר הרב ותורתו
צילום: אליהו ינאי

משה נחמני בסך הכל רצה להפיץ את תורת הרב קוק למקומות אליהם לא הצליחה להגיע ולהתקבל. אבל מה שהחל כעלון שהופץ בבתי כנסת, הפך למסע היסטורי ולגילוי אוצרות גנוזים אודות חייו ופועלו של הראי”ה זצ”ל.

“הכול התחיל לפני 15 שנה”, מספר נחמני. “הייתי תלמיד צעיר ונלהב בישיבת רמת גן ורציתי מאוד להפיץ את תורת הרב קוק במגזרים שפחות מכירים אותו, בעיקר במגזר החרדי. התחלנו כמה חבר’ה ביחד בהפצה של עלון שבועי שעסק בתורת הרב בכל הערים החרדיות, בני ברק, קריית ספר, ירושלים”.

מתוך העבודה על העלון גילה נחמני שקיים מידע רב על הראי”ה שטרם נחשף. ככל שהעמיק בארכיונים גילה אוצרות גנוזים שאיש לא דיבר עליהם עד היום. מאז ועד היום הוא עובד כהיסטוריון במשרה מלאה. הפצת כתבי הרב במעוזי הציבור החרדי נמשכת בהיקף מצומצם ואת רוב זמנו הוא מקדיש למחקר היסטורי. אחד מפירות המחקר הוא גיליון מיוחד לציון מאה שנים להקמתה של הרבנות הראשית שיצא לאור במסגרת כתב העת “אור חדש”.

נראה שלרב קוק כרב ראשי הייתה השפעה עצומה. תוכל לתאר בקצרה איך נראתה הרבנות הראשית בהנהגתו?

“זו הייתה רבנות ראשית שנתפסה כגוף שמייצג את האומה. הרב קוק היה בעל יכולת הנהגה גדולה וזכה להערכה רבה מהציבור הכללי וגם מאנשי הישוב הישן שחלקו לו כבוד. הרבנות אז עסקה בהצלת חיי אדם. למשל, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה, יהודים ניסו לצאת מברית המועצות ונתקלו בסירוב על ידי השלטונות. הצורך בסרטיפיקטים התעורר פעם נוספת כמה שנים לאחר מכן כשיהודים ביקשו לעלות ארצה אחרי עליית היטלר לשלטון והתקשו בהשגת אישורים כאלה.

“לרב קוק בשל תפקידו כרב ראשי ניתנה האפשרות להוציא סרטיפיקטים שיאפשרו את העלאתם של מאות יהודים. הוא ניצל את מעמדו היטב ובמסירות נפש רבה תוך מאבק עיקש הוא הביא לעלייתם של מאות יהודים, רבים מהם תלמידי חכמים”.

בגיליון הנוכחי של ‘אור חדש’ נחשפות לראשונה כמה מן האגרות ששלח הרב קוק למנהיגים ציוניים על מנת לקדם את הוצאת הסרטיפיקטים שיאפשרו את עלייתם ארצה. באחד המכתבים, משנת תרצ”ד (1934), כותב הרב קוק ליצחק גרינבוים: “אתכבד בזה לבקש את כבודו על דבר משלוח סרטיפיקטים במוקדם לשני צעירים יקרים שאביהם דורש אותם והדבר נוגע ממש לפיקוח נפשות. על כן אני מכפיל את בקשתי מכבוד מעלתו לפקד בטובו לסדר את הסרטיפיקטים להצעירים הנ”ל בלא שום דיחוי כלל”. בזכות מפעל ההצלה שהקים הרב קוק כרב ראשי, ניצלו חייהם של מאות ואלפי יהודים.

“זו רק דוגמה אחת לחשיבות של הרבנות הראשית. אני חושב שיש למוסד הזה המון זכויות. קשה מאוד לחשוב על מוסד ציבורי בישראל שקיים כמאה שנים. זה מעיד על חשיבותו של המוסד ואני חושב שגם כיום הרבנות מקדמת המון דברים רבים וחשובים”, מסביר נחמני.

 

הנעלם הגדול

כאשר אני מבקש מנחמני לחטט בזיכרונותיו ולדלות משם גילוי אחד היסטורי בולט שנזקף לזכותו, הוא נוקב בפרק החסר בקורות חייו של הרב קוק זצ”ל בעת ששימש כראש הישיבה ביפו בין השנים 1915-1909.

“אפשר לחלק את תולדות חייו של הרב קוק לארבע תקופות. התקופה הראשונה היא זו המתרחשת בליטא וכוללת את הלימודים בישיבת וולוז’ין ועד לרבנותו בערים זיימל ובויסק. התקופה השנייה מתחילה עם עלייתו לארץ ב-1904. הוא משמש כרב של יפו, יוצר קשר עם מנהיגים שונים הפועלים בארץ ומקים את הישיבה שעוד מעט אדבר עליה בהרחבה. התקופה השלישית היא בימי מלחמת העולם הראשונה בין 1918-1914. הרב קוק יוצא מן הארץ לכנס העולמי של ‘אגודת ישראל’ בגרמניה כדי לשכנע את היהודים המקומיים להתקרב לציונות. הוא נתקע באירופה במהלך כל שנות המלחמה, מתמנה לרב קהילה בלונדון, מקים ישיבות ומקדם את התמיכה בהצהרת בלפור. התקופה הרביעית והאחרונה מתחילה עם סיום המלחמה. הוא עולה לארץ ומתמנה לרבה של ירושלים. עיקר הדגש בתקופה זו הוא על פעילות ציבורית וכתיבת ‘הלכה ברורה’ על הש”ס.

“הנעלם הגדול הוא שנות הרבנות שלו ביפו ובעיקר בכל הנוגע לפעילות של הישיבה. אנחנו יודעים מפסקאות בודדות שבהן יש התייחסות לנושא הזה שהחזון של הרב בשנים האלה היה לימוד הקבלה. זה גם מסתדר עם הספרים שהרב כותב באותה תקופה העוסקים בעיקר בתורת הקבלה כמו ‘אורות הקודש'”.

יחד עם זאת, כשנבר נחמני בארכיונים וחיפש פרטים על אותה ישיבה היה נראה כאילו מדובר במקום שספק היה, ספק חלום. “קשה מאוד למצוא התייחסות לקיומה של הישיבה. הדברים מגיעים לכדי כך שאחד מן התלמידים הבולטים של הרב קוק בישיבת ‘מרכז הרב’, הרב משה צבי נריה, שגם כתב ספרים רבים על תורת הרב, מתייחס באחד המקומות לישיבה ביפו וכותב שמדובר בפלא גדול למה לא הוקמה הישיבה ביפו. אפילו הרב נריה לא ידע שהישיבה ביפו הוקמה”.

למה אנחנו יודעים כל כך מעט על הישיבה?

כשנברתי בארכיונים השונים גיליתי שמעט מאוד נכתב על כך. אחת הסיבות האובייקטיביות לכך היא שחלק מן המסמכים נשרפו או אבדו בימי מלחמת העולם הראשונה. לכן עלה הצורך לכתוב מאמר מקיף על הישיבה. החלטתי ליטול את המשימה על עצמי והייתי הראשון שחקר את הנושא לעומק. כתבתי מחקר על כל מה שאנחנו יודעים על התקופה הזו. הצלבתי סוגים שונים של מידע: התלמידים של הרב בתקופה הזו, דרכי הלימוד בישיבה,  מגמת הלימוד בישיבה וכן הלאה.

“מה שגיליתי היה מסעיר. הטענה שלי היא שהסיבה שאנחנו יודעים כל כך מעט על הישיבה היא בכוונת מכוון של הרב קוק, מכיוון שהישיבה הייתה בעלת חזון מאוד ייחודי של לימודי קבלה. התלמידים שהורשו ללמוד בישיבה נבחרו בקפידה והוזהרו שלא להפיץ את סודות הקבלה ברבים. לכן הייתה מגמה מכוונת להסתיר את קיומה של הישיבה”.

ספר מעט על הגילויים שהביאו אותך למסקנה הזו.

“יש כמה הוכחות לדבר: אחד מן התלמידים הבולטים בישיבה הוא הלל פרלמן שבמשך שנים ארוכות כונה ‘מר שושני’. תלמיד חכם ופילוסוף עצום שלימד תלמידים רבים בכמה ארצות והיה בעל הנהגות ייחודיות. עד לשנים האחרונות זהותו הייתה נתונה במחלוקת. בדרך לא דרך הגעתי לעדות של בת משפחה שאיששה באופן סופי את הזיהוי של שושני כפרלמן.

“אנחנו יודעים שפרלמן הסתיר היטב את זהותו כל חייו. כמו כן, התחוור לי שגם החברותא שלו בתקופת הישיבה שאותר אחרי שנים ארוכות אף הוא הסתיר את זהותו. עוד סיבה לחשוב שהישיבה הוסתרה במכוון מבוססת על מסמך קדום ביותר משנת תרס”ז כשהישיבה הייתה עוד בגדר חלום, ורק מקורבי הרב שותפו ברעיונה. אחד מהם היה ר’ אריה ליב גורדון. הוא שלח מכתב לרב, ובו הוא מייעצו שלא לגלות לציבור את ‘הרעיון הצפון בלבו’ על המטרה האמיתית של הישיבה. אלה היו חלק מן החסרים החלקים בפאזל שעזרו לי לפתור את החידה הבלשית הנוגעת להיעלמותה של הישיבה ביפו”.

 

התלמיד האחרון של הרב קוק

מרבית זמנו של נחמני מוקדש בעיקר לחיפוש אחר מסמכים ישנים ובלויים שטרם ראו אור. אבל יחד עם זאת הוא גם רודף ככל יכולתו אחרי כל הזדמנות להגיע לאנשים האחרונים שזכו לפגוש את הרב קוק ויכולים לספר מכלי ראשון על החוויה.

אחת מאותן ‘פעולות הצלה של זכר הרב קוק’ כפי שמכנה זאת נחמני התרחשה לפני כארבע שנים. “הכול התחיל בשיחת טלפון שקיבלתי מדב, תושב צפון תל אביב, ובה סיפר לי על כך ששכנו, מנחם פרנקל, זכה להיות זה שהחזיק את נר ההבדלה אצל הרב קוק. התלבטתי האם כדאי לנסוע. אני גר בצפת, מרחק שעתיים נסיעה מתל אביב. מה כבר יכול אותו יהודי לספר ולחדש?

“ובכל זאת סקרנותי גברה ונסעתי. כפי שתכננתי מראש, הצגתי את עצמי וביקשתי ממנו לספר לי על ההבדלה אצל הרב קוק. אולם במהרה התברר לי, למרבה ההפתעה, שהיכרותו עם הרב לא מסתכמת בהחזקת נר ההבדלה. “הייתי תלמיד ב’מרכז הרב’, עוד בחיי הרב קוק”, העמיד אותי מנחם על טעותי, בחיוך. כששמעתי זאת פשוט נדהמתי. אמנם פגשתי בכמה ישישים שזכו להכיר את הרב אולם מעולם לא פגשתי יהודי שזכה ללמוד אצלו ולשמוע ממנו שיעורים.

“הפגישה הקצרה שדמיינתי הפכה לראיון מרתק. מנחם סיפר לי בשמחה ובהתרגשות על היכרותו האישית עם מרן הרב. דמויות שהכרתי רק מהספרים, כמו הרב הנזיר, הרב חרל”פ והרב רענן, קמו לתחייה אל מול עיניי. השתאותי גברה כשהוא ידע לספר לי לא רק על הרב קוק, אלא גם על שני הוריו. כששאלתי אותו מהיכן הוא זכה לקשר כה אישי וקרוב עם הרב קוק, למרות גילו הצעיר, הוא סיפר לי שאביו, הרב קלמן אליעזר פרנקל, היה מתלמידיו המובהקים והקרובים ביותר של הרב קוק ובמסגרת זו הוציא לאור את הספר ‘שמועות הראי”ה’ – שיחותיו של הרב קוק בסעודה שלישית, שנדפס בסמוך לפטירת הרב זצ”ל. בסוף הפגישה הוא הציג לי עותקים מקוריים מהספר שנשתמרו בביתו. התלהבתי לגלות את שמו של מנחם עצמו בפתח הספר, בתור זה שעשה הגהה לספר”.

בנוסף לכל זאת, המפגש המפתיע הסתיים בהפתעה נוספת. “באחת המגירות בביתו גיליתי תצלום מקורי מיוחד, שלא פורסם עד היום, אשר צולם באירוע פתיחת האוניברסיטה העברית בשנת 1925  בהר הצופים בירושלים. בתצלום נראה הנער הצעיר כשהוא עומד ליד הרב קוק. לתמיהתי הסביר פרנקל שבדרך חזרה הביתה, עם סיום האירוע, ביקשו כמה אנשים להצטלם עם הרב קוק, והוא נאות לכך.

“כשהקמתי את ‘אור האורות’ לפני כחמש עשרה שנה חיו בינינו לא מעט אנשים שזכו להכיר אישית את הרב קוק. היום אני מעריך שנותרו אולי חמישה אנשים כאלה, וגם אותו מנחם פרנקל שהבאתי את סיפורו נפטר. מטבע הדברים הזמן עושה את שלו”.

 

תורת הרב קוק והציבור החרדי

כאמור, את עיקר זמנו מקדיש נחמני למחקר היסטורי והוצאת ספרים, ומטבע הדברים עיקר הציבור שמחפש את הכתבים הללו הוא דתי לאומי, אך בליבו של נחמני שמורה פינה חמה בלב לציבור החרדי שלדבריו מאמץ לחיקו, גם אם באיטיות, את הראי”ה זצ”ל ותורתו.

“יש התקדמות גדולה מאוד בלימוד תורת הרב קוק בציבור החרדי שעד לפני כמה שנים ראה את הרב קוק כסוג של ‘רפורמי’. חלק מזה קשור לכך שהם מבינים שבניגוד למה שהם חשבו, הרב קוק הוערך מאוד על ידי רבני הישוב הישן, שראו בו ‘מרן הדור’ בה’ הידיעה. בנוסף, המחשבה של הרב קוק מאירה את אור התורה בצורה אחרת. במשך 2,000 שנה למדו תורה אחרת, ותורת הרב קוק היא תורת ארץ-ישראל. חרדים רבים נמשכים ללימוד כזה. זה גם קשור לתהליכים טבעיים של ישראליות שעוברים על הציבור החרדי ככל שהוא משתלב ומחלחלת ההבנה שצריך ליצור שילוב מחודש בין קודש לחול.

“אני יכול לספר לך שחרדים רבים פתחו את ספריו וגילו כי טוב. יש חוגי בית, שיעורים, חברותות ועוד. אני מכיר חוג קבוע של חרדים מחסידות גור שבו הם נחשפים לתכנים שלו. הרב שמלמד אותם לא אומר להם שהוא מקריא להם את הרב קוק והם מתלהבים מהתורה הזו וצמאים לה.

“אדם חרדי מבני ברק שנחשף לאחד הספרים של הרב קוק סיפר לי שמיד אחרי שקרא מרעיונותיו ותורתו של הרב התלהב עד עמקי נשמתו, נסע מיד לאחר מכן עם אשתו והילדים אל בית הרב קוק כדי שיכירו את הדמות הזו טוב יותר. בציבור החרדי רבים לומדים את תורת הרב אפילו בישיבות, ואני מכיר אפילו אדמו”רים שמלמדים אותו. זה תהליך שהחל רק לפני שנים ספורות אבל ילך ויצבור תאוצה. אני מעריך שבתוך 30 שנים זה יראה אחרת. פעם אי היה אפשר למצוא ספרים של הרב קוק בחנויות ספרים חרדיות והיום הספרים שלו נמצאים בחנויות הספרים בבני ברק. זה כמובן אומר שיש ביקוש לספרים האלה”.

למה בחרת דווקא להיות היסטוריון החוקר את כתבי הרב קוק? מאיפה בעצם המוטיבציה?

“אני מאמין שכל אחד צריך להתחבר לרב שמתאים לו. מעבר לדיבור השכלי, יש משהו בנפש של הרב קוק שמושך אותי לדמותו. כמו שהאופי של חסיד חב”ד המצוי היא משיכה לא רק לתורתו של הרבי מליובאוויטש אלא לאופי שלו, כך זה גם אצלי. לכן אני לא רק מתלהב מהתורה אלא מהאופי, מהאצילות וממאור הפנים שאני נחשף אליהם, ככל שאני פוגש את הדמות שלו במסמכים ההיסטוריים. מדובר באדם גאון וחכם וביקורתי לצד היותו בעל מידות נדירות. אשרינו שזכינו לעסוק בזכרו והפצת תורתו”.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

יואב שורק בראיון חשוף: “אל תקראו לי מהפכן”
Shape-2
יואב שורק
הרב ד”ר יוחאי מקבילי בווידוי אישי: “החזרתי את חובי לרמב”ם”
Shape-2
מונ 3 חלקים
“אפילו הרב נריה לא ידע”; הסוד הגדול של ישיבת הרב קוק ביפו נחשף
Shape-2
משה נחמני באדיבות המחבר
“זה היה הלם מוחלט”; קריסתו ותקומתו של תיאטרון אספקלריא
Shape-2
יחצ אספקלריא3
כך גרמו שני בוגרי ישיבה למנהלי ‘וואטספ’ למחוק 20 מיליון פרופילים שהפיצו תכנים לא ראויים ברשת
Shape-2
המתנדבים התותחים בעולם הישיבות
“מדובר באובדן שליטה מוחלט”; תיעוד מרתק ומטלטל של השפעות הקורונה על בני הנוער
Shape-2
אילת וידר צילום מירי שמעונוביץ

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן