נחשף: הנאום ההיסטורי שנלחם ומנע את איסור השחיטה

בית הדין העליון לצדק של האיחוד האירופי שמקום מושבו בלוקסמבורג פרסם לפני מספר חודשים את הכרעתו בנוגע לתביעה נגד מחוזות פלנדריה וולוניה באשר לפגיעה בחופש הדת של הקהילות היהודיות לנוכח חוקים האוסרים על המשך קיום השחיטה היהודית בדרך המסורה, וקבע בהחלטה המסעירה את יהדות אירופה כי החוקים אינם מהווים פגיעה בחופש הדת והן תקפות וחוקתיות, זאת בניגוד לחוו”ד משפטית אותה הגיש היועץ המשפטי של האיחוד האירופי עו”ד ג’רארד האגאן שקבע כי יש בחוקים אלה פגיעה בחופש הדת.

ההחלטה לא חדשה, לאורך הדורות נאבקו יהודים באירופה על שחיטה יהודית, אך מאחורי ההחלטה האירית לבטל את “גזירת השחיטה” בשנת 1934 עמדה שרשרת שתדלנויות שהפעיל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אז רבה הראשי של אירלנד, שהמכה בפטיש היה נאום מכונן שנאם בפני הסנאט במדינה, נאום שהביא בחסדי שמים לביטולו הדרמטי של כוונת אירלנד לאסור את השחיטה ולא זו בלבד אלא מאז תמכה אירלנד בפעילות השוחטים וסבסדה את עלויות שכר השוחטים.

בהמשך, בהשגחה פרטית מופלאה, זכה הרב הרצוג לסגירת מעגל מרגשת כאשר כיתת רגליו בעולם לאחר חורבן אירופה היהודית בניסיון לסייע לשארית הפליטה כאשר אירלנד תרמה מיליון טון בשר לעקורים.

עובדת ביטול “גזירת השחיטה” בעקבות נאומו של הרב הרצוג היתה ידועה, אך חשיפת פרוטוקול הנאום הציף מחדש חכמת יהודי קמאי שהצליח למנוע גזירות כפי שמשתקף מפרטי הפרוטוקול.

ד”ר ברוך שטרמן מנכ”ל “פתיל תכלת” ומחבר ספר “לטעום מהשמים”, מי שחשף את הפרוטוקול יחד עם האוצרן הראשי של הספריה הלאומית באירלנד, סיפר “אני פניתי לספרן הראשי של אירלנד וביחד מצאנו את הפרוטוקול של הנאום, קראנו את זה בהתרגשות. העובדה שהרב הרצוג נשא נאום היתה ידועה ומוכרת גם בקרב האירים, אך תוכנו מעולם לא נחשף בצורה מלאה וחיה כל-כך”, מתאר ד”ר שטרמן.

שטרמן מתאר את עצמו כמי שנולד כ-50 שנה לאחר שהרב הרצוג נפטר, אך “הוא רבי ומורי המובהק”, ובמהלך השנים אף עסק בסוגיית התכלת על פי מחקרו של הרב הרצוג.

נאומו של הרב הרצוג

קיבלתי לידי את עמודי הפרוטוקול שנכתבו לפני כ-90 שנה, ואפשר כאילו לשמוע את קולו את הרב הרצוג בוקע מבין השורות. הוא נותן שם נאום שכל שורה בו ניתן ללמוד את זה, כדוגמא של נאום משכנע המתובל בחכמה מכל הצדדים – הלכות שחיטה לצד אנטומיה, נוירולוגיה וסקירה מדעית נרחבת עם עדויות של מאות מומחים שמגבים את עמדת השחיטה היהודית המוסרית”.

שטרמן מציין כי “לאור גזירת השחיטה הצפה מחדש ביבשת אירופה, ראיתי שכיום מנסים להביא את העמדה היהודית, בצורות שונות במספר קווי מאבק, אך בנאומו של הרב הרצוג ניתן למצוא שילוב נדיר של כולן בתוך נאום אחד”.

הרב הרצוג הביא בצורה משכנעת בציטוט בנאומו כ-400 מדענים, ווטרינרים ומומחים בעלי שם בעולם שמעידים כי השחיטה לא גורמת לכאב, הרב הרצוג החל לצטט בפני חברי הסנאט האירים את הלכות שחיטה: “ידוע ומפורסם עד כמה הקפידה ההלכה לדורותיה על דיני שחיטה, שנועדו לצמצם ככל האפשר את צער הבהמה הנשחטת: אסור שתהיה כל הפסקה במהלך השחיטה (“שהיה”), בין באונס ובין ברצון, אסור להפעיל לחץ על הסכין (“דרסה”), הסכין חייב להיות גלוי כל זמן השחיטה ולא מוסתר בקפלי עור וכדו’, דבר העלול לגרום להתמשכות השחיטה וגרימת סבל רב (“חלדה”), החתך צריך להיות באיזור הגלוי של הצוואר (“הגרמה”), כל קרע במהלך השחיטה פוסלו ולכן ההקפדה הגדולה על סכין חלקה וחדה (“עיקור”).

טענה נוספת שעמדה בבסיס הדיון שנדחה בבית המשפט של האיחוד האירופי – טענת הפגיעה בחופש הדת. גם נקודה זאת עלתה בנאומו, והרב הרצוג מטיח בעוצמה משפט חזק “כל מי שמתנגד לשחיטה או שלא מבין אנטומיה או שלא מבין את הלכות שחיטה או שהוא אנטישמי!”. כך אמר בפני הסנאט. את הנאום המכונן שהביא כאמור לביטול “גזירת השחיטה” נשא הרב הרצוג כאשר הוא היה צעיר יחסית כבן 45, אז כבר נשא בתפקיד הנכבד כרבה הראשי של אירלנד. שנה אחר כך הגיע לישראל ומונה להרה”ר האשכנזי תחילה מטעם המנדט ובהמשך מטעם מדינת ישראל.

את נאומו חתם הרב הרצוג, “אני רוצה להגיד לכל מי שתוהה שהיהדות לא יודעת לקחת בחשבון את הסבל והרגש של בעלי החיים, גם זו של הבהמה הנראית כדוממת. אני רוצה להגיד לאלו ולהזכיר לכם עוד כשהסבא והסבא רבא שלכם – אבות האומה האירית, לא חשבו על רגשות והסבל של היהודים, אבותינו ואבי אבותינו נצטוו בתורה הקדושה לא להעביד את הבהמות בשבת ולתת להם יום מנוחה, היהדות אסרה על אכילת אבר מן החי, ויותר מזה חז”ל אף אינם מתירים לאדם לטעום משהו בפיו לפני שמאכיל את בעלי החיים שברשותו, הרגישות לבעלי חיים היא בדרך חיינו”, סיים הרב את נאומו.