He

Fr

Es

Ru

En

"לקדש את העולם דרך המסך": יחזקאל לנג פורץ את שמי הברזל

הבמאי יחזקאל לנג התחבר ליהדותו בתהליך הדרגתי ואיטי. מה שהחל בשעה אחת בשבוע הפך לשאיפת חיים, לניסיון לתקן את העולם - ולהפוך אותו לטוב יותר בעזרת הקולנוע היהודי. לאור הצלחת סדרתו 'שמי ברזל' הוא מספר את סיפור חייו שנע על הקו שבין קנדה לישראל ובין קודש לחול
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
צילום: ללא

גם יהודים טובים לא בהכרח מכירים את הסיפור היהודי הרחב שלנו בגלות. קחו למשל את סיפורם של היהודים תחת השלטון הקומוניסטי. בשנת 1917 התרחשה מהפכה קומוניסטית ושלושה מיליון יהודים חיו תחת משטר טוטליטרי במשך כ-70 שנים. אחרי המהפכה, נאסר על היהודים ללמוד יהדות, רוב בתי הכנסת נסגרו והרשויות התעלו על עצמן ואפילו שינו את השבוע – ל'שבוע של עשרה ימים' כדי לא לאפשר לאף אחד לשמור שבת. סיפורם של היהודים שחיו ברוסיה באותה תקופה יוצא לאור בסדרה חדשה של הבמאי יחזקאל לנג.

"הגיע הזמן שהיהודים יספרו את הסיפור שלהם על המסך", מסביר לנג. "החילונים מאוד מתחברים לסרטים ולצד הדתי יש קושי עם זה. לכן, לקחתי על עצמי לפתח את הצד הזה של היהדות: לעשות סרטים עם תוכן יהודי. הנבואה כולה נראית לנו דרך העיניים, אבל אם אנחנו רוצים לדבר עם חילונים ועם העולם – כדי להסביר מה זה א-ל מופשט – צריך לדעת איך להשתמש בעיניים".

יש הקונה עולמו בשעה

לנג, המתגורר כיום בישראל, נולד לפני חמישים שנה במונטריאול, קנדה. "היינו משפחה מסורתית מינוס", הוא מחייך. "עושים קידוש ומגיעים לבית הכנסת כמה פעמים בשנה. נחשבנו למשפחה מאוד אמידה. היו לנו שני בתים, שתי בריכות וארבע מכוניות. חיינו ברמת חיים יחסית גבוהה. כסף לא היה חסר לנו. למדתי בבתי ספר פרטיים, לא יהודיים". את קמצוץ היהדות שלו קיבל לנג בשיעורים פרטיים. "הייתי מקבל שעה אחת של יהדות בשבוע אצל איזו יורדת מהארץ שעברה לגור בקנדה. איתה הייתי לומד עברית ותנ"ך".

אבל נפשו של לנג, כפי שהוא מעיד על עצמו, היתה יהודית הרבה יותר מהקמצוץ שספג ולא השביע אותו. הוא התחבר למה שהתרחש באותה עת בארץ ישראל ורצה הרבה יותר ממה שהוצע לו בקנדה.

"אני חושב שתמיד היתה לי – מה שנקרא 'נפש יהודית'. כתבתי מכתב לראש ממשלת קנדה בגיל 11 וציינתי בו שאני כועס על האופן שהם התייחסו לישראל בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. היה אכפת לי מאוד מהעולם היהודי".

הפעימה השנייה בחיבורו של לנג ליהדות התרחשה עוד כשהיה נער בן 17, בעת שהתלווה לאביו לביקור אצל הרבי מלובביץ'. הביקור התרחש לגמרי 'במקרה'. היום לנג יודע ומאמין שהכל מכוון מלמעלה. "סבא שלי בנה בית כנסת צפונית למונטריאול ועם השנים המבנה ננטש. מה שקרה זה שרב אחד, חב"דניק, סידר את המקום והחיה שם קהילה. אחר כך, הוא פגש את אבא שלי ולקח אותו ואותי לרבי.

"שמחתי שהרבי נתן לי ברכה שאעלה לארץ, אבל לא הרגשתי כלום שפגשתי אותו. אני זוכר שאמרתי: 'מה זה ישו? למה אנשים עומדים בתור כדי להיכנס אליו?'. לא הבנתי בכלל את החשיבות שלו בעולם יהודי. לעומת זאת, אבא שלי הרגיש משהו מאוד חזק אצל הרבי. הוא אמר לרבי שהוא איבד את אבא שלו וסיפר לו על הביזנס שלו – והרבי ניחם אותו. אבא שלי הרגיש חיזוק מהרבי ואפילו חזר אליו להגיד לו תודה אחר כך".

באותה שנה, בגיל 17, הוא ביקר לראשונה בישראל. "רציתי לראות את הארץ. היינו בקיבוץ חילוני, התרשמתי מזה והיה נחמד אבל לא היה הרבה תוכן יהודי. עם זאת, לקנדה כבר חזרתי עם ספר יהודי שנקרא 'תשע שאלות שאנשים שואלים על היהדות' של הרב יוסף טלושקין. השם של הספר הצחיק אותי, כי הבעיה אצל אנשים היא שאף אחד לא שואל אפילו שאלה אחת על היהדות. בספר הזה הוא משווה בין היהדות לכל מיני שיטות אחרות כמו קומוניזם ונצרות והוא מסביר למה היהדות היא הנתיב האמצעי בין כל התפישות הקיצוניות ולמה זה מוביל את העולם למקום טוב יותר. זה מאוד דיבר אליי".

 

כך שמרתי לראשונה שבת

הספר שקרא לנג חיבר את ליבו עוד יותר לדברים שתמיד נמשך אליהם: הבנת הנפש היהודית. שנתיים לאחר מכן הוא חזר שוב לארץ, הפעם על תקן 'גמילות חסדים'. "הייתי מתנדב במד"א. מתברר שמכל העולם באים להתנדב במד"א וזה יפה מאוד". כאן כבר חווה קפיצה משמעותית. "פגשתי במד"א בנות שירות לאומי, ראיתי את המידות הטובות וזה עניין אותי להתקרב עוד יותר ליהדות".

הביקור בארץ הותיר חותם עמוק בליבו של לנג הצעיר ולאחר מכן הוא חזר ארצה שוב. הפעם, כדי לעסוק בתורה בבית המדרש של אוניברסיטת בר אילן שם למד חצי יום יהדות וחצי יום האזין לשיעורים באנגלית שהעבירו מרצי האוניברסיטה בנושאים שונים. המסע ההדרגתי של לנג שהחל בספר אמונה ומחשבה, עבר לגמילות חסדים במד"א והמשיך ללימוד תורה – הגיע לאבן דרך נוספת. הפעם דרך קיום מצוות מעשיות.

"בבר אילן התחלתי לשמור שבת בפעם הראשונה בחיים שלי", נזכר לנג בהתרגשות. "היתה לי חצי שנה מאוד טובה שם. למדתי המון יהדות וגם טיילנו ביישובים בכל הארץ". בהמשך, למד לנג גם ב'אור שמח' וגם במוסדות של חב"ד. ניסה 'לחטוף' תורה מכל הבא ליד. "רב אחד שאל פעם איך אני הולך לכל מיני מקומות שונים מבחינה 'מגזרית' ואני לא הבנתי למה אי אפשר פשוט ללמוד מכולם".

 

רחוק מהבית, קרוב אל הלב

אחרי שמילא את כרסו בתורה וטיולים בארץ הקודש – שב לנג לקנדה כשנפשו היהודית הומיה לגמרי. הוא חבר לארגון הפועל נגד האנטישמיות ופעל למען שחרורו של יהונתן פולארד. "זה היה לפני שלושים שנים. עשינו הפגנה למען פולארד, זה היה ביום ראשון – אבל נכנס לחדשות – לפחות בכלי התקשורת היהודיים. באו איזה מאה איש והמשכנו לעשות עוד ועוד הפגנות בנושא". בשלב מסויים ליבו של לנג משך אותו חזרה ארצה במטרה לחיות ולהשתקע בה.

הוא נרשם לאוניברסיטה כדי ללמוד היסטוריה יהודית כדי להעמיק יותר בנבכי עמו. "אני רואה את יד ה' הרבה בהיסטוריה", הוא אומר. בהמשך, החליט 'להפסיק להיות בעל תשובה'. "לכן לא הלכתי ל'מכון למאיר'", הוא צוחק. "רציתי ישיבה, עברית. אז התקשרתי לכל מיני ישיבות ובישיבת ההסדר 'מעלות' אמרו 'יאללה תבוא' – אז באתי. הייתי דובר האנגלית הראשון וב"ה למדתי עברית יפה בעזרת התלמידים".

במסגרת ההסדר ב'מעלות', שירת לנג גם בגולני והסתייע במשפחות ישראליות  שאימצו אותו כבן. "כל הדרך שלי בארץ פגשתי משפחות נפלאות ובלעדיהן לא יכולתי גם לעלות ארצה לבדי וגם לחזור בתשובה", הוא אומר בהתרגשות ומבקש לנקוב בשמות לאות הכרת הטוב. "דודו בן אבו מ'מעלות' נתן לי בית – תוך כדי שהייתי בצבא והיו עוד הרבה משפחות. אני אסיר תודה לכולן".

עד כמה קשה לחיות כל כך רחוק מהבית במשך שנים רבות?

"תדמיינו אדם שנולד מחוץ לבית ואז הוא משתוקק לחזור אליו. נכון, היה קשה לעזוב את המשפחה אבל פה אני מרגיש הרבה יותר בבית מאשר בקנדה. לא היה לי קל להתחבר ליהדות בארץ כי חלק הולכים לכיוון השני דווקא, לצערי. קשה ללכת נגד הזרם".

לנג יצא אל העולם הגדול ומצא את פרנסתו בתחום השיווק בהייטק. התחבר יותר לכישרון הכתיבה שלו והשתמש בשפת האם שלו – אנגלית. לצד עבודתו ואורח חייו הדתי, נכנס לנג פנימה עוד יותר לעומק התורה. "עם השנים התחברתי לתורתו של הרב אורי שרקי שדיברה אלי מאוד. הוא מראה את הקשר בין היהדות לשאר העולם. ראיתי שהיהדות היא השורש של כל דבר בעולם ומאוד עניין אותי לראות את השורשים היהודים של הנצרות, האסלאם ואפילו של ההינדואיזם – להבין שהכל התחיל אצלנו. כשמגרדים קצת – מגלים את הקשר בין עברית לשאר שפות העולם. יש אינסוף עומק ביהדות ואנשים לא יודעים את זה".

היום, הוא משלב בין יצירת קולנוע, משחק (הדוד ריצ'ארד בערוץ מאיר) ועיתונות לעבודתו כסטרטאפיסט העוזר לחברות מדיה גדולות לסקר אירועים מרחוק על ידי הגולשים. "אנחנו הופכים למעשה את היוזרים של אתרי החדשות הגדולים לכתבי שטח", הוא מסביר. אנחנו עובדים עם ערוץ 20 ו-CNN וב"ה זה מצליח יפה.

"אמרתי תמיד לאנשים שאני רוצה להיות ישראלי מן השורה, עברית, צבא והכל. ולקח לי זמן להבין שישראלי אמיתי זה אחד שרוצה להיות אמריקאי", צוחק לנג. "התרבות האמריקאית מאוד חזקה פה ודווקא בגלל זה חשוב לי לקדש את העולם ולהביא מראה עיניים נכון אל המרקע".

לפני 15 שנה הוציא לאור את הסדרה 'גבעה 769' שקיבלה סיקור אוהד בישראל ובעולם. עכשיו הוא מקווה ש'שמי ברזל', הסדרה החדשה שלו העוסקת בקבוצת חב"דניקים החיים תחת המשטר הקומוניסטי, תכבוש את הלבבות בארץ ובעולם.

"אנחנו מתכננים לעשות בע"ה כתוביות באנגלית כדי שזה יגיע לכולם. אסור שנזניח את השדה הקולנועי ונספר סוף סוף את הסיפור היהודי שלנו במקום לחכות שאחרים יעשו את זה".

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
נשים
קטן עלייך: "הבנתי שלא אוכל ללדת יותר, האם סיימתי את תפקידי כאמא"? ד"ר חנה קטן עונה
play3
מגזין
בשביל ישראל: נעם יעקובסון חושף את הטעויות הקשות שעשתה מדינת ישראל בנהר הירקון
play3
מגזין
"הרגשנו שאם נמשיך ככה - יהיה פיצוץ"; מיוחד לט"ו באב – ראיון חשוף עם הזוג שצמח מתוך קשייו לעיסוק בטיפול זוגי
play3
מגזין
חנוך לנער: ראיון חשוף עם איש החינוך שהקדיש את חייו לנוער בסיכון
31 דקות
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x