מרן הראי”ה קוק זצ”ל כתב בסוף הקדמת עין איה “כי עלינו לחתור לזה בכל עוז שנזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא גם בחלק האגדה והדעות כמו בחלק ההלכה”. בפינה זו ננסה להלוך ע”פ צוואתו של מרן הרב” ולעסוק בענייני אמונה באופן יסודי” עמוק ובהיר ועם זאת באופן הקרוב לנעשה בלימודי ההלכה.
הנדון הראשון שנעסוק בו הוא המושג הבסיסי: ‘האמונה’. מהי אותה אמונה שמדברים עליה רבים כל כך? האם היא סוג של רגש” או אולי תפיסה שכלית? האם היא תחושה שאינה מוכחת או להיפך” מציאות חזקה ללא פקפוק? האם יש מצווה להאמין” ואם כן איך אפשר ל’הכריח’ להאמין במה שאני לא משוכנע כלל בקיומו? את כל השאלות האלו ועוד נשאל כאן” וננסה לבררן בצורה מסודרת ובהירה.
בין ‘אמת’ ל’אמונה’
רבים סוברים” כי המילה ‘אמונה’ מתארת תפיסה או תחושה שאינה מוכחת כאמיתית בהכרח. אדם שמשוכנע בדבריו יגיד “אני יודע שכך הם הדברים!” ולא יסתפק באמירה שהוא ‘מאמין’ בזה. האם ה’אמונה’ באמת איננה מוחשית ומוכחת” או אדרבה” צריך שיהיה קשר ברור וגלוי בין האמונה לאמת המציאותית?
מפרשי התורה כתבו כי ה’אמונה’ היא דווקא תיאור למציאות קיימת ויציבה. כך כתב הראב”ע כי: “אמונה – דבר עומד וקיים”
גם החזקוני מסביר כי: “כל דבר העומד בחזקו ובעמדו ואינו נחלש… קרוי ‘אמונה'”
יתרה מזו. מושג נוסף שפירושו דומה ל’אמונה’ מעורר את המחשבה כי ה’אמונה’ היא אכן מציאות מוחשית וחזקה ביותר. הכוונה היא למילה ‘אמת’ המתפרשת גם היא כמציאות קיימת ויציבה” תמידית: “שלום אמת – שלום מתמיד ומתקיים”
הדמיון בפירוש המושגים מעלה את האפשרות כי ייתכן ששתי המילים עם משמעות זהה! ואכן” הבלשנים שמדורות הראשונים נחלקו בזה. מצד אחד” ר’ יונה איבן ג’נאח כתב כי ה’אמת’ וה’אמונה’ באים משני שורשים נפרדים: א.מ.נ ו- א.מ.ת” כך שאין זהות בין המושגים” אך מהצד השני ר’ אברהם אבן עזרא ור’ דוד קמחי סברו כי אלו שני מושגים החולקים שורש אחד משותף:
ואמת – …המלה (אמת) מגזרת אמונה” והתי”ו (כי הוא) לשון נקבה”
לדבריהם של ראב”ע ורד”ק” עולה כי האמונה והאמת הם מושגים בעלי משמעות דומה” ואולי אף זהה. ממסקנה זו אפשר להבין כי חייב להיות קשר ישיר בין האמונה למציאות” לאמת. אלא שכאן עולה השאלה: אם כך הוא” מדוע משתמשת התורה פעם במושג אמת ופעם במילה אמונה?
ר’ נפתלי הרץ ויזל” רנה”ו” כתב בספר המידות (ח”ב פ”ה) כי למרות הדמיון שבין המושגים” יש הבדל ביניהם:
“‘אמת’ ו’אמונה’ אחים בני אב אחד הם” כי שורש שניהם ‘אמן'” וכל ענייני ‘אמת’ הן משני מינים: או אמיתיות שאין לחשוב היפוכיהן במציאות שעל אלו וכיו”ב בהן יפול לשון ‘אמת’ ולא יאמר עליהן לשון ‘אמונה’. אבל ‘אמונה’ נופל על המין השני מן האמיתיות שהן אמת בעצמותן כראשונים אלא שאין אמיתתן מוכרחת בדעת כל אדם” ויש מקום למתעקש לחלוק ולקיים הפוכיהן”.
רנה”ו מסביר שההבדל בין ‘אמת’ ל’אמונה'” הוא כי אף שה’אמונה’ גם היא מתארת מציאות אמיתית” אין הדברים מוכחים ובולטים לעיני כל.
האם ישנם השלכות משמעותיות נוספות למחלוקת שבין גדולי הבלשנים? אם כן מה הן? על כך נרחיב בפעם הבאה.
