פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “נקרע הים, והתחלתי לבכות”; דין דין אביב חושפת מה קרה ברגע הגורלי שבו החליטה להפסיק להופיע בפני גברים

“נקרע הים, והתחלתי לבכות”; דין דין אביב חושפת מה קרה ברגע הגורלי שבו החליטה להפסיק להופיע בפני גברים

בימים בהם הקורונה חוגגת יומולדת שנה מספרת דין דין אביב על הסתגלותה לביטול ההופעות וכל המשתמע מכך, שנות ילדותה הייחודית על הבמות, והבדידות שנכפתה עליהם לאחר שחזרו בתשובה
צילום: הילה ליפשס

הקורונה תפסה את הזמרת דין דין אביב כשהיא חדורת אמונה. בלי תוכניות מגירה ועם ניסים משמים שמתרחשים בלי שמחכים להם. “מבחינה מקצועית – אין הופעות כבר שנה כמעט”, אומרת אביב. “אבל אני עושה שידורי ‘זום’ בנושא של פיתוח קול. קראתי לזה ‘אימוני שירה’. ב”ה, יש לזה ביקוש. בסגרים זה עבד טוב והיה ממש נחמד. אלון יופה בעלי הוא מוזיקאי שגם לומד תורה, אז הוא עכשיו בעיקר בלימוד, מבסוט מהמצב, וכמוני אין לו ממש בעיה עם מה שקורה”.

וכסף מנלן?

“הממשלה עוזרת קצת, ויש לנו בעל בית נדיר שמתחשב בנו. למעלה משנה אנחנו לא משלמים לו את המחיר עליו סיכמנו מראש, ויש גם הרבה סיוע משמים: קבלנו מענק מקרן מסויימת, ההורים פתאום יכולים לעזור, וכו’. יש ניסים וזה מדהים”.

לאחרונה השתתפה אביב גם בשיר ‘אהבת אמת’ – חלק מפרויקט מיוחד; ‘קולותשובה’ שמו, מבית היוצר של דוד מונסונגו וטל שגב, המפגיש בין קולות של נשים אמוניות לשירים מרגשים. “זה פרוייקט שכל אישה שמשתתפת בו שרה בו שיר אחד, ומדובר בנשים שמחוברות לעולם אמוני ולעולם התשובה. בינתיים משתתפות בו שרון רוטר, יראת יעקב, הדס הלל – והיד עוד נטויה”.

איפה את נמצאת מבחינת הגבולות של ‘שירת נשים’?

אביב מחייכת. “אני לא מופיעה בפני גברים, לא שולחת שירים לרדיו, אבל כן לאינטרנט. ברשת אפשר להגביל את זה: אנחנו רושמים שמדובר בשירת נשים. יש כל מיני דברים מורכבים סביב הסיפור הזה. למשל: בטלוויזיה אני לא שרה, אבל אשיר בשידור שמיועד לנשים ברשת”.

איך גיבשת את הקונספט הזה?

“מדובר בתהליך ארוך, המון מהלכים שמחוברים לשיח מתמשך עם רב ובעלי. השיח הוא מאוד אישי, כי יש היום כל מיני היתרים, ובסוף אני חושבת שהבחירה היא אישית. בהחלט רואים היום כל מיני תופעות של נשים דתיות שמתנהגות אחרת ממני, ואני לא שופטת אף אחת עם התהליך שלה, כי הוא לגמרי אישי. יש הלכה מאוד ברורה בנושא: ‘קול באשה ערווה’ וזהו, אבל כל אחת הולכת עם הפרשנות שלה”.

 

כמו נחשון בן עמינדב

אמנם כבר למעלה משלוש שנים שאביב לא מופיעה בפני קהל מעורב, אך ההחלטה המורכבת שלא להופיע בפני גברים לא התקבלה ביום אחד. “לפני ארבע שנים החלטתי שאני מפסיקה לשיר בפני קהל מעורב, ולקח לי שנה כדי ‘להשיג את זה’ בפועל. אי אפשר פתאום לקפוץ ולבטל את כל ההופעות. לוקח זמן לגבש את זה מבחינה מקצועית ונפשית.

“אלו מהלכים לא פשוטים בכלל, אבל לאט לאט זה עובד. ההדרגתיות עבדה. עיקר הקושי של בעלי תשובה הוא שאנחנו לא  נמצאים ב’כלים שלנו’, ואז אנחנו מפספסים בעיקר את עצמנו, את התחושות והרגשות שלנו. זה שינוי תפישת עולם, וזאת אמירה חזקה ומהלך מאוד לא פשוט, מאתגר ואמיץ”.

מה היה הרגע שבו גיבשת את ההחלטה?

“דיברתי עם בעלי על הנושא והוא סיפר לי על נחשון בן עמינדב, שהיה הראשון שקפץ למים בקריעת ים סוף ורק אז נקרע הים, והתחלתי לבכות. מאוד התחברתי לסיפור שלו ורציתי את האומץ שלו לקפוץ למים. הרגשתי שמשהו לא סגור בעבודת ה’ שלי. זה הציף אותי, ורציתי ללכת עם הדרך של ה’ עד הסוף, בעיניים עצומות.

“עד אותו רגע לא הסכמתי לוותר על השירה בקונספט של שירה מול גברים, למרות שקיימתי את המצוות ועמדתי על הבמה בכיסוי ראש מלא, אבל בזכות הסיפור הזה ששמעתי נפתח לי משהו. בנוסף לסיפור הזה, היה עוד רגע שבו הבנתי שעלי לצאת לדרך חדשה. זה היה בצפת”, נזכרת אביב. “הזמינו אותי להופיע בערב יום העצמאות. עמדתי בבאלנס אחרי שכבר עברתי להופיע עם להקת בנות בלבד, אבל עדיין מול גברים.

“בדרך כלל לא רואים קהל חרדי בהופעות שלי, אבל בבאלנס ההוא, שלושה בחורי ישיבה עם פאות שעברו שם, פשוט ‘נתקעו’ עלי. אני חושבת שזה לא לראות אישה מופיעה מה ששבה את תשומת ליבם, אלא אישה שמופיעה עם כיסוי ראש. הפרצוף שהיה להם והסרט שהכנסתי אותם אליו – גרמו לי לעבור עם עצמי עבודה של ‘בירור’. הם היו מראה מאוד חזקה למה שחשבתי על עצמי: ‘בואנ’ה את חיה בסרט’…

“למעשה, שלושה בחורי ישיבה אלמוניים מצפת שתלו לי את ההחלטה שהגיעה בהמשך – לא להופיע יותר בפני גברים. פתאום הבנתי את האחריות שמוטלת עלי. הבנתי שאנשים מסתכלים עלי ומקבלים ממני מסר של לגיטימציה לשירת נשים בפני גברים. עכשיו לך תסביר להם מה הייתי קודם וכל זה. בנאדם רואה קונפליקט, בלבול, הוא מתחיל לשאול – זה מותר? אסור? הוא לא יודע מה היה לפני כן ומי אני בדיוק”.

את חושבת שתפקידם של האמנים הוא להעביר מסרים לקהל?

“בוודאי, ואוי ואבוי אם לא”, אומרת אביב בהחלטיות. “אדם שעומד על במה – מעביר הרבה מסרים דרך הנראות, המוזיקה, כל צורת ההופעה שלו. קח את אביב גפן של היום, שהבין משהו לגבי האחדות. תמיד הוא רצה להעביר משהו, וב”ה שיש אמנים שעובדים גם עם האמונה שלהם ומביאים אותה לקהל”.

איך את רואה את מה שקורה עם אביב גפן, שקורא כעת לאחדות בעם?

“אני מקווה שאביב מוביל פה משהו, מאוד חזק, אמיתי ואמיץ. כן וחשוף. אני מאוד מעריכה את זה. מקווה שזה יוביל רק לטוב ולעוד קצת אחדות. אני יודעת שאצלי זלגו הדמעות כשראיתי את הראיון המפורסם איתו, ולרבים נוספים, וזה אומר הרבה. להגיד ‘טעיתי’ זה דבר ענק”.

קרדיט:הילה ליפשס

זרעי תשובה

 

דין דין אביב (46), נשואה ואם לארבעה מתגוררת כעת בקהילת ברסלב בהוד השרון. היא נולדה לבמה – בת לאב שחקן ואם זמרת ושחקנית. “מאז שפתחתי את הפה – אני על הבמה. בגיל שש כבר עליתי על במה מקצועית ב’שירוויזיון 2′ – הגרסה המוקדמת של הפסטיגל. זה היה בשנת 1980. שרתי את השיר ‘מבולבלי’ של עוזי חיטמן ע”ה ויואל ריפל, עם אפס אחוז פחד קהל. אבא שלי קצת חשש מזה שהקריירה שלי התחילה כל כך מוקדם, אבל עוזי חיטמן אמר לו שיש פה יצור מוזיקלי ואי אפשר להתעלם מזה והוא הבין”.

אביב לא הפסיקה לשיר לרגע והשתתפה במגוון פרוייקטים כשבראשם ההרכב שלה ושל אמה ‘עלידין’. בהמשך הגיעה הפריצה הגדולה שלא ציפתה לה, בזכות ההשתתפות בפרויקט האישי של עידן רייכל. “עידן ניגן קלידים בהרכב של אמא שלי ושלי ואז הוא הזמין אותי לשיר בפרויקט שלו. לא האמנתי שזה כל כך יצליח. אני חושבת שאפילו הוא לא האמין. הופעתי איתו לא מעט, והיה כיף גדול. כיום אנחנו ממש מעט בקשר. טוב, נו, אני כמעט לא בקשר עם בנים היום בכלל”, צוחקת אביב.

אם הוא מזמין אותך לשיר עכשיו את באה?

“אם אנחנו בתוך ההלכה ‘שלי’ – אז בסדר”.

בד בבד, לצד ההצלחה בקריירה המוזיקלית שלה, חזר אלון יופה – בעלה של אביב ומוזיקאי בעצמו – בתשובה. “אין סיכוי שהייתי חוזרת בתשובה בלעדיו”, אומרת אביב. “אולי בעצם כן, לא יודעת. אבל הייתי צריכה לפגוש דברים מאוד חזקים כדי שזה יקרה. דרך אלון נחשפתי לאנשים מאוד חזקים ודיבורים ולימודים מאוד חזקים”.

מה גרם לו פתאום לחזור בתשובה באמצע החיים?

“היינו נשואים שנתיים ואז נולד הבן שלנו הבכור, יהודה. אלון מל אותו בעצמו, לפני הברית עשה מקווה פעם ראשונה בחיים, ומאז נזרע בו זרע התשובה. למחרת הוא קם בבוקר ולא הבין מה קורה לו, אז הלך ללמוד בהתחלה בחב”ד ומאז הוא ב’קדימה צעד’. נכנס לזה במהירות ודי עמוק. בהמשך הדרך פנה לכיוון ברסלב. חצי שנה אחר כך כבר נסע לאומן וחזר עם קסקט על הראש ומתחתיו היתה כיפה.

“בהתחלה צחקתי עליו. לא קלטתי שזה הולך ומתפתח. פתאום ‘אנשי הזקנים’ התחילו להתארח אצלנו בבית ולשתות איתנו בירה פה ושם. לא קיבלתי את זה בטוב. זה לא היה לי פשוט, אבל ראיתי בן אדם שמח והיה קשה לי לכעוס עליו כשטוב לו, אז אמרתי לו: ‘סבבה, אתה תלך לבית הכנסת ואני אלך לים’. אנשים חכמים יעצו לו לא להתעסק איתי ולא להכריח אותי, וככה הוא עשה. הוא לא לחץ עלי, לקח לי זמן להבין דברים, ולאט לאט נכנסתי לזה גם. מה שמשך אותי בסופו של דבר היה כשיהודה היה בן שנה וחצי והתחלתי לחפש לו גן. היה לי קשה מאוד לשחרר אותו. זה היה בזמן ש’את מוכרת לי מפעם’ שלי היה אש ברדיו, והקריירה היתה בצמיחה במקביל לגידול ולהנקה שלו. אף גן לא היה נראה לי משום מה. חיפשתי גננת שתמצא חן בעיניי ולא מצאתי”.

“בסוף הרחוב שלנו היה גן ברסלב, ושם מצאתי את הגננת ואת הילדים המתוקים שראיתי עד כה. ראיתי אותם עם הפאות, פני המלאך התמימות והמתוקות שלהם. ואו, איזה מאור פנים היה לגננות; שתי תימניות, מתולתלות, עם אור בעיניים. הם קיבלו אותי בחום כאילו הכירו אותי מאז ומעולם. שמעתי אותן קוראות לילדים ‘צדיקים’, ומספרות להם שכל צעצוע שהם אוספים – הם בוראים מלאך בשמים. רציתי את הסיפורים האלה ורשמתי את הבן לשם”.

קרדיט:הילה ליפשס

האש שלי

כיום הזוג יופה מגדירים את עצמם כברסלברים לכל דבר ועניין, כולל ‘כל החבילה’. “נסיעה לאומן, לימוד ליקוטי הלכות, נקודת זכות ועין טובה. התבודדות – בעלי עושה שעה כל יום, אני משתדלת כמה שאני מצליחה. בסוף זה קורה בעיקר כשאני מבשלת”, צוחקת אביב.

מה הקשיים הנוכחיים שלך כחוזרת בתשובה?

“לחיות כיהודי, היום, בעולם, בישראל, כ’יהודי’ מוצהר – זה לא דבר קל”, היא אומרת. “במיוחד בעיר חילונית. יש הרבה יצר הרע והתנגדויות. יש אנטישמיות, גם בתוכנו. אני מתפללת למען כך שכל עם ישראל יחזרו בתשובה בעזרת ה’. מה יש לנו עוד לעשות מול ההתקפות הללו? וכן, גם מול המשפחה והחברים שצוחקים לפעמים על התהליך שעשינו יש הרבה ביזיונות. ועד שאתה מבין שהם טובים לך – אתה אוכל סרטים. ובתוך כך, אין ספק שעשינו גם המון טעויות בעניין של לעשות את הדברים בשקט יותר”.

בדיעבד, מה היית עושה אחרת?

“נניח, לא היינו צריכים לבוא להורים שלנו ולהגיד ‘אנחנו לא אוכלים כי זה לא כשר’. לא צריך להעליב. לא לבקש מקרובות המשפחה ‘לבוא צנוע’. היינו צריכים לעשות את התהליך שלנו עדין יותר מול הסביבה המשפחתית. יש הרבה ידע שצריך לתת לבעלי תשובה בנושאים האלה, כי חוזר בתשובה קשור לעוד הרבה אנשים מסביב. הלאט לאט מאפשר לכולם לעכל את זה בצורה טובה, והמהירות שבה פעלנו די בודדה אותנו”.

ועכשיו, אחרי שלמדתם איך  לתקשר עם המשפחה, מה המצב במשפחה המורחבת?

“אמא שלי לא חזרה בתשובה, אבל היא הולכת עם כיסוי ראש וזה ב”ה אולי בעזרתי. היא התקרבה ליהדות רק כשכבר היינו עדינים מול המשפחה, ולא דרשנו מהם להתחשב בנו. ככה גם ההורים למדו לא להיפגע, וגם אנחנו למדנו איך להגיד בעדינות ולומר מה חשוב לנו. רק כך אפשר לגרום לאחדות לקרות, ולא רק בתוך המשפחה. גם לגבי כלל ישראל”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

“לקדש את העולם דרך המסך”: יחזקאל לנג פורץ את שמי הברזל
Shape-2
WhatsApp Image 2021-03-15 at 12.47.28 PM (1)
“נקרע הים, והתחלתי לבכות”; דין דין אביב חושפת מה קרה ברגע הגורלי שבו החליטה להפסיק להופיע בפני גברים
Shape-2
IMG-20191006-WA0016

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן