ממש עוד מעט קרבות ובאות הבחירות, אך את הפוליטיקה נשאיר בצד. רציתי לכתוב כמה מחשבות שהיו לי על בחירות בחיים עצמם. ובכלל, אילו יכולתי לבחור בבחירות, הייתי שמה פתק לבן עם סמיילי וכותבת עליו ‘משיח’.
מכירים את השיר של אמיר דדון “לבחור נכון”? יש לו שם משפט שאומר: “מתי אלמד לבחור נכון, להאמין, לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור, לבחור נכון”. זה מסוג המשפטים, שהם מסר לחיים. כי בעצם בחיים שלי כל יום הוא חלק מלמידה והתבוננות.
האמת הייתי משנה את הסוף של המשפט, הייתי מורידה את ה”בלי”. למדתי על בשרי עד כמה להביט אחורה נותן לי את היכולת באמת לבחור נכון. תחשבו על זה שנייה, כמה העבר שלנו מלא בטעויות שצמחנו מהן, שבזכותן השכלנו לבחור אחרת, לבחור נכון.
שנייה רגע, אבל מה זה לבחור נכון? זאת שאלה שאני רוצה לברר. איך בוחרים, איך בוחרים באמת? בתור נערה סקרנית ועוד מתחזקת, אני מנסה תמיד לברר בתוך עצמי מה לבחור? איזו דרך? ויש כל כך הרבה שבילים. אז איך מוצאים את השביל, את הדרך שהיא נכונה? האמת, זה מרגיש לי קצת כמו ילדה בחנות ממתקים. אני עוברת בין שבילים, בין כל מיני דרכים ולומדת נקודות אמת אלוקיות בכל דרך בכל שביל. זה כל כך מדהים ללמוד מכל דרך את נקודות האמת שבה וככה לאסוף לעצמי מכלול שלם של בחירות, שממלאות את העגלה היוצאת אל הדרך בעוד ועוד מתיקות שמתוקה יותר מכל ממתק בעולם.
בתוך המסע הזה, בין איסוף נקודות של אמת מכל שביל ודרך, מרוב שפע אני עלולה להתבלבל, עלולה לסטות מהשביל שלי, להרגיש שקצת איבדתי את זה. יש לי אחריות שלא לאבד את השביל שלי. במסגרת הלימוד שלי מכל דרך יש לי האחריות הזאת לשוב אל עצמי ולברר, מה למדתי, מה אני לוקחת ומה אני משאירה בחוץ. כמו פעולת העריכה, כדי שלא יהיה לי עומס, אני חייבת לסנן מה כן ומה לא. בחירת דרך בעיניי זה לכל החיים, כל יום מחדש אני בוחרת באמת מסוימת שלמדתי וזה נותן לי שביל אינסופי בדרך אל המלך.
המון פעמים אני מרגישה שהבחירות שלי בחיים, הן לא הכי סטנדרטיות ולפי הספר. בחיים שלי אני חווה את זה שלמשפחה שלי קשה עם הבחירות שלי. אבל זאת הבחירה שלהם. יש מקום לתת לעצמנו את חופש הבחירה, כי הבחירה הזאת כל כך משמעותית. היא שסוללת דרך חיים. קשה לי לפעמים שהמשפחה שלי לא מקבלת את הבחירות שלי עם כל הכאב הזה, אני לא בורחת, לא מהם ולא מהבחירה שלי. זה באיזשהו מקום גם מחדד את האמת שלי מתוך הרצון להישאר דבוקה באמת.
ולפעמים אחריות על הבחירה מרגישה כמו נטל על הכתפיים, נטל כבד ומבלבל. אבל יש יופי בבחירה, בפשטות הזאת שגם אנחנו יכולים לסלול את דרך החיים שלנו, שאנחנו שותפים בסלילת סיפור חיינו יחד עם ה’. הלוואי שנבחר נכון.
