פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > מני אסייג חושף: “זהו נזיד העדשים בו שילמתי כדי לקנות את חירותי”

מני אסייג חושף: “זהו נזיד העדשים בו שילמתי כדי לקנות את חירותי”

בשנה האחרונה עשה התסריטאי מני אסייג טוויסט בעלילת חייו. לצד הפרישה המתוקשרת מכתיבת הסדרה הפופולרית 'שנות השמונים' וההצטרפות לערוץ 20, הוא חווה תהליך התחזקות שהפתיע אפילו אותו. בראיון מיוחד הוא חושף את הלכי הרוחות בתעשיית הבידור ואת שלושת כללי הברזל לשיתופי פעולה בתחום התרבות בישראל
צילום: ראובן קסטרו

זה לא סוד שהקורונה השפיעה באופן מיוחד על עולם התרבות, אשר אנשיו מקיימים הפגנות סוערות חדשות לבקרים בתביעה מממשלת ישראל לפצות אותם בגין נזקי הקורונה, בשל השבתת התעשייה כמעט באופן מוחלט. למרות הקשיים, אחד מהאנשים העסוקים יותר בעולם התרבות בחר להשמיע קול אחר, קול של אמונה ותקווה. לעוצמות המרשימות הללו אחראי מני אסייג, תסריטאי מוערך עם רזומה מרשים, שאחראי בין היתר על כתיבת חמשת עונות הסדרה המצליחה ‘שנות השמונים’.

“אני אדם שמתפרנס מתמלוגים של הופעות במה וכבר שנה שאין הופעות במה. גם בתקופה הזאת, אף אומן לא חושב להפיק מופע חדש. יש רק מעט מאוד פניות לכתיבת מופעים חדשים. רק בודדים ממש עשו מופעי זום, כי מבחינה כלכלית זה לא מצדיק את ההשקעה. אז כן, אני אחד מנפגעי הקורונה, אבל אני לא מתלונן, ביבי לא אשם בכלום. זה נגיף סיני וגזירה משמיים. אנחנו צריכים להתמודד איתה בדרך יותר בוגרת מאשר לנסות להאשים מישהו ולהתבכיין”, אומר אסייג בראיון ל’ערוץ מאיר’.

אסייג (50), המתגורר כיום עם אשתו ושלושת ילדיו בקריית מוצקין, גדל בטירת הכרמל. “הבית בו גדלתי היה מלא חום, מלא אוכל, המון ערכים, קצת עצבים מידי פעם, המון אהבה, המון אחים – שמונה אחים ואחיות, לא יותר מדי צעצועים אם בכלל, או מותרות שמצריכות יכולות כלכליות שלא ממש היו – אבל היה הכל. החוסר הזה לא השפיע עלינו במאומה”, הוא מתאר את ילדותו בערגה. “הלוואי שהילדים שלנו יגדלו גם ככה: שמחים, נהנים ומתרגשים מכל דבר ומעריכים כל דבר. אחלה של בית לגדול בו”.

מבחינה דתית, הבית תמיד היה מחובר למסורת. “בשלב מסוים אבא שלי עליו השלום התחזק יותר והפך להיות החזן בבית הכנסת. עם כל העליות והירידות, תמיד היינו מחוברים. אין ירידה מתחת למינימום – שזה בשבת קידוש ובית כנסת ואיסורים חמורים של אש – אבל לפעמים הייתה גם טלוויזיה. כשאבא שלי התחזק יותר, הפסקנו גם עם זה כדי לכבד אותו. כילדים, היינו כמובן הולכים איתו לבית הכנסת בשבתות וחגים, עושים קידוש, הבדלה ומנהגים נוספים.

“סבא משה, אבא של אבא שלי, היה ממש דתי ומחובר כל היום לספר התהילים. אני ממש זוכר אותו מבוקר עד ליל עם ספר תהילים. כך הוא גם נפטר, לאחר שקם בלילה לקרוא תהילים ושבר את האגן. קריאת תהילים באדיקות, צניעות, ענווה ודבקות בה’ יתברך – זה דבר שלמדנו מסבא משה באופן מיוחד”.

בצעירותו היה אסייג כדורסלן מוכשר והתחום הספורטיבי מילא את רוב עולמו. “כל טירת הכרמל הכירה את הילד עם הכדורסל”, הוא מחייך. “היה לי עתיד מבטיח. אבל לצערי במהלך השרות הצבאי נפצעתי בברך ונאלצתי לגנוז את החלום הזה לגמרי”. במקום זאת, לאחר השחרור, החל לעבוד כטכנאי בחברת ‘בזק’. במהלך השנים התקדם בסולם התפקידים בחברה והיה נראה שהוא מתברג שם היטב, עד שלפני עשרים שנה קיבל פנייה מפתיעה מאחיו – איש תעשיית הבידור – שלום אסייג, לכתוב עבורו קטעי סטנדאפ עבור מופעו החדש.

“בשכונה, בבית הספר וגם בצבא – בכל הזדמנות הייתי איש מצחיק עם הברקות”, הוא מסביר את פשר המעבר החד באותם ימים. “שלום היה לפני המופע השני שלו וחיפש חומרים. התחלתי לכתוב לו קטעים מצחיקים על החיים, עם פאנצ’ים. שלחתי לו כמות חומרים אדירה וזה היה מאוד מוצלח. הוא יצא מגדרו מהתפעלות, כי הוא עבד עם כותבים אחרים עד אז ופשוט לא הבין מאיפה נחתתי עליו. הוא בסך הכל ביקש שאעזור לו קצת ויצא עם מופע כמעט שלם ביד”.

מאז, החל מני להיות הכותב הצמוד והקבוע של שלום אחיו, על שלל פעילותו הענפה, כולל פינה בטלוויזיה בתוכנית של יאיר לפיד. עם הזמן, החל לעבוד אסייג עם אמנים נוספים. במשך שבע שנים עבד בשתי המשרות במקביל, בבוקר בבזק ובערב בכתיבה, עד שהחליט לקחת את הסיכון ולעזוב משרה יציבה בבזק, עם מעמד, רכב צמוד ומשכורת יפה וללכת על קריירה של תסריטאי במשרה מלאה.

 

צחוק מעבודה

בתזמון מושלם עם פרישתו מחברת ‘בזק’, הגיעה ההצעה לכתוב את התוכנית ‘צחוק מעבודה’, תכנית בידור מצליחה שהייתה בראשית דרכה ורצה במשך שבע עונות. “במקביל ל’צחוק מעבודה’ כתבתי סטנדאפ למספר אמנים. משם הלכתי ללמוד קורס מזורז של כמה חודשים של תסריטאות בסיסית – שזה בדיוק מה שהייתי צריך. למדתי תסריטאות, קולנוע וטלוויזיה”. לפני כתשע שנים, הגיעה אליו ההצעה לכתוב את הסדרה ‘שנות השמונים’ בה משחק אחיו ככוכב הראשי – והשאר היסטוריה.

מה לדעתך גרם לחיבור שלך עם שלום להצליח בצורה כל כך טובה?

“שלום פנה אלי כי הוא אהב את ההומור שלי ואת הראש שלי. אנחנו משיקים בהומור שלנו בהרבה דברים. בטח כשמדובר בסדרה שהיא על הילדות שלנו, שמתמקדת בעיקר בו. בשלום אסייג הנער. אני מאוד טוב בשחזור אירועים פרטניים. היות ומדובר בסדרה על המשפחה שלנו, על אחת כמה וכמה שהחיבור נצרך”.

לא היה לך קשה לחשוף את הסיפור המשפחתי?

“לא הבאתי דברים מביכים או מביישים, אלא אנקדוטות שהרבה אנשים יכולים להתחבר אליהן ולהזדהות איתן. כמובן שיש הקצנות מטורפות בשביל ההומור והדרמה, אבל כך פחות יותר נראתה משפחה נורמלית בתוך כל השעטנז של העדות והטיפוסים שהיו באותם ימים. דרך הפרקים העברתי סט של מסרים וערכים, החל מיחסי מזרחים-אשכנזים, יחסי דת ומדינה, יחסי ערבים-יהודים, גזענות בתוך החברה המזרחית וכן הלאה. נגענו בהכל”.

יש סצנות רגישות מידי שהחלטתם להוריד?

“הייתה לנו דמות ששיחקה באחת העונות, שקראנו לה ‘קובי כדורגל’, שהייתה מבוססת על בחור מטירת הכרמל שהיה לו דיבור מוזר. בשלב מסוים החלטנו שלא להמשיך עם הדמות שלו לעונות נוספות כי זה עלול לפגוע באנשים בעלי צרכים מיוחדים. למרות שבפועל לא קיבלנו הערות בנושא ולמרות שזאת קומדיה, לא רצינו להלעיג מישהו שיש לו סוג של נכות. מעבר לזה, גסויות כמעט ואין. יש איומים לאלימות וכמעט אלימות, אבל אין אלימות ממש. הסדרה הפכה למדורת השבט. צופים בה ילדים ומבוגרים והיא חוצה גילאים ומגזרים”.

 

פורש בלב שלם

למרות ההצלחה המסחררת של הסדרה – אחרי חמש עונות – החליט אסייג לפרוש בשיא ולא להמשיך לעונות הבאות. את ההחלטה הוא נימק בפוסט מפורט אותו פרסם בפייסבוק שעורר סערה רבתי. “עשיתי זאת בלב שלם”, הוא מכריז. “זה נזיד העדשים בו שילמתי כדי לקנות את חרותי. להגיד מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, בלי שאקבל ריקושטים מכל מיני כיוונים, או שאחי שלום יקבל מסרים מכל מיני טיפוסים בתעשייה שחושבים שצריך לדבר בשפה שלהם ואיך אני מעז לדבר בשפה אחרת. למשל: ‘איך אתה תוקף את מפגיני בלפור? אנחנו מפגיני בלפור!’.

“הם אנשים שאוהבים לברבר הרבה ולבלבל את המוח”, מאבחן אסייג. “הם לא פיטרו אותי, שלא יובן כך בטעות. העניין שאחי קיבל ריקושטים וביקש ממני להרגיע עם ההתבטאויות שלי, שזה לא טוב לסדרה, אז העדפתי לעשות מה שטוב למני ומה שטוב לעם היהודי ולהגיד מה שאני רוצה ולצאת נגד מי שמהווה סכנה למדינה היהודית. יש סכנה כזאת שמאיימת מכל מיני כיוונים. קניתי את חירותי ואני מרגיש עם זה בנוח ברוך ה’ ולא מצטער על כלום”.

עשרים שנה היית חלק מהתעשייה ועדיין לא הרגשת חופשי להתבטא?

“לאנשי ימין לא נוח להיות בתעשייה הזאת. היא שמאלנית ברמות מטורפות. בגלל זה אנשי ימין לא מתבטאים בתעשייה הזאת. תמיד זכות הביטוי והדיבור ניתנת רק לצד אחד, שעושה זאת באופן חופשי. במיוחד בחוגים הפנימיים. לאחרים אין כמעט את האומץ להתבטא אחרת. מעבר לפרישה מ’שנות השמונים’, אין לי כוונה גם לעבוד איתם גם בעתיד. די התנתקתי מכל החבורה הזאת, עד שיום אחד יבוא השינוי. ההקצנה הגיעה בשנה באחרונה, בעקבות הפגנות הטירלול והאנרכיזם. כל התעשייה הזאת  מורכבת מאנשים פשיסטים ובולשביקים. לא רק בתרבות, אלא גם באקדמיה, בתקשורת ומערכת המשפט. ארבעת השולטים במדינה הזאת הם בעלי צבע אחד שאוי למי שישמיע דעה אחרת. מי שמדבר נגדם חוטף, אבל אני לא מפחד מהם”.

עזבת ובעצם הרמת ידיים.

“מי שמרים ידיים, לא עושה את הרעש שאני עשיתי”, הוא מוחה בתוקף. “הייתי יכול להישאר בשקט, להוריד קצת פרופיל ולהמשיך לכתוב ולהיות שותף. אבל לא רציתי את זה. הרגשתי לא נוח עם הדבר הזה. נתתי לזה ביטוי פומבי, חשפתי את הדבר הזה, דיברתי עליו בכל מקום. לפוסט שכתבתי היו אלפי שיתופים. זה היה כדי לזעזע ולגרום לאנשים מסוימים להתבייש. המטרה היתה לפרוש, כדי שאוציא את האמת על התעשייה הזאת ומשטרת המחשבות ששולטת שם. זאת חלק מהחירות שקיבלתי – לדבר על זה, מתי שאני רוצה, איך שאני רוצה.

“הייתה רגישות משפחתית בכך שהשארתי את אחי לבד בפרויקט הזה. לקחתי גם את זה בחשבון, אבל בגדול לא חששתי מהם והייתי עושה את זה הרבה לפני. עשיתי את זה בנקודה שהגיעו מים עד נפש. סגרתי את העניינים המשפחתיים, עד שהבנתי שכולם השתכנעו שזה מה שהולך להיות ורק אחר כך פרסמתי את העניין”.

איך שלום אחיך קיבל את ההחלטה?

“בהתחלה היה לו קשה”, מודה מני. “רשת בדיוק הזמינו עוד עונה, ופתאום אני פורש. זה לא פשוט כשמדובר באדם שכתב את כל הסדרה. היה לא נעים, לא היינו בשיאנו מבחינת יחסים קרובים, אבל זה עבר לכולנו ועכשיו הכל בסדר ברוך ה’. השגתי את המטרה שרציתי – להיות בחוץ”.

 

בוקר טוב ה’ יתברך, בוקר טוב צה”ל

אז קצת קשה לקרוא לזה ממש בחוץ, כי לא חלפו ימים ספורים, עד שהצטרף מני אסייג לצוות ערוץ 20, בו החל להגיש תוכנית בוקר. “בתכנית הבוקר יש הרבה פנאי ובידור וגם ראיונות עם אנשים מעניינים – שאותם אני בוחר בעצמי. חלקם חברים או מכרים. כולם מהצד שלי, רובם ככולם אוהבי ה’ יתברך ואוהבי צה”ל. בתוכנית יש לי יד חופשית, אני אומר כל מה שאני רוצה, מביא את כל מי שאני רוצה. התוכנית הזאת מבטאת את החירות שרציתי יותר מכל דבר אחר”.

לצד תוכנית הבוקר, חבר אסייג למערכת תכנית הסאטירה ‘לאטמה’ שנמצאת לקראת עונה חדשה. “העונה החדשה כבר מזמן הייתה אמורה לעלות, אבל בעזרת ה’ היא אכן תעלה בתוך שבועיים-שלושה”, הוא מבטיח. “חוץ מלאטמה, יש רק תכנית סאטירה אחת שמתיימרת להביא איזון. ‘עד כאן’ בתאגיד שיש צד שמאלי וצד ימני. אני מכיר שם את היוצרים, הכותבים והעורכים – שני העורכים הם שמאל רדיקלי, הכותב הראשי – שמאל רדיקלי, הכתבים ואנשי מערכת 80% שמאל רדיקלי. אז יביאו על המסך בדיחה או שניים על השמאל וכל המסר המרכזי הוא שהשמאל יותר חזק ונושך וזאת לא סאטירה מאוזנת בכלל”.

אולי פשוט אין סאטירה בימין?

“השמאלנים השתלטו על הבמה, התקשורת, התיאטרון, הקולנוע ועל כל דבר טוב שיש כאן”, הוא אומר בצער. “קשה מאוד להזיז אותם. שרת התרבות לשעבר מירי רגב ניסתה – ותראה מה היא עברה כשהזיזו להם את הגבינה. במקרה של ‘לאטמה’ זה ימין הארד קור. אני מקווה שהמערכונים שלנו יעשו רעש, יגיעו לכל הרשתות ונקווה לטוב”.

בשנים האחרונות, עובר אסייג תהליך התחזקות דתי. “אני מחובר חיבור בל ינתק, לשורשים ולמסורת, אבל בשנה האחרונה עשיתי כברת דרך. זה התחיל מההיכרות הקרובה שלי עם הרב יאשיהו יוסף פינטו, ראש בתי הדין הרבניים במרוקו. בהמשך הכרתי את הרב יוסי עראמה מבית שאן, שמגיש איתי פעם בשבוע את התוכנית. השניים חיזקו אותי מאוד, קיבלתי ורכשתי לא מעט ספרי קודש. במיוחד בתקופת הקורונה אני קורא המון ספרי קודש. הגדלתי את משך תפילת שחרית פי כמה. בהתחלה הייתי מניח תפילין ואומר ‘שמע ישראל’ וכיום משתדל להתפלל גם מנחה וערבית. בין לבין קורא פרקי תהילים, פרשת שבוע, תנ”ך”.

“זה משפיע על היום-יום שלי, החשיבה שלי וכמובן גם על הכתיבה”, הוא מציין. “אף פעם לא כתבתי בדיחות שמעליבות. תמיד היו סייגים. כל נושא עלבון על דת ורבנים, היה מחוץ לתחום. כתבתי הומור גם לאנשים דתיים. כמו מדרש עם אלמנטים קומיים. כתבתי סטנדאפ לנשים, לילדים ולכל סוגי האנשים. אתה נכנס לעולם התוכן שאתה רוצה לדבר עליו. ברגע שיש חוש הומור מובנה, אפשר להפיק מהחיים את הקטעים הקומיים – זה אפשרי. בורא עולם משרה עלי את היצירתיות”.

חוץ מזה, מה עוד מתבשל בקנה?

“תמיד יש רעיון לצאת למופע אישי, הרצאות. יש אמנים צעירים שאני מקדם, אז אני משתף איתם פעולה. יש גם סדרות בראש, אבל כרגע שמתי אותם בצד – עד שנגיע למקום שלאטמה תעשה רעש וערוץ 20 ייקח אותו כפרויקט ששווה להשקיע בו. זה עדיין לא הפך להיות המותג של הערוץ. עד אז, שלושת כללי הברזל שלי הם: לעולם לא אשתף פעולה עם מי שמבזה רבנים, מי שמבזה את חיילי צה”ל או מי שפוגע במדינת היהודים ואני מצפה שאחרים יעשו כמוני. רק כך נחזיר את הגאווה היהודית למדינה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

ממזרח שמש: הספר שמשיב את כבודם האבוד של פעילי הציונות המזרחיים
Shape-2
אופיר טובול - קרדיט צילום יאיר מיוחס
מני אסייג חושף: “זהו נזיד העדשים בו שילמתי כדי לקנות את חירותי”
Shape-2
מני אסייג - קרדיט צילום - ראובן קסטרו

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן