Jerusalem

13°C
Scattered clouds

He

Fr

Es

Ru

En

שידור חי
חם באתר
Shape-2
מגזין
"התרבות היהודית ספגה מכה אנושה"; שני מנהלי אולמות תרבות פותחים בראיון מיוחד את הלב
"התרבות היהודית ספגה מכה אנושה"; שני מנהלי אולמות תרבות פותחים בראיון מיוחד את הלב
Shape-2
מגזין
38 שנה לפטירתו - המנוע שהניע וחולל מהפכה אדירה בדורנו – סרט חדש ומרגש על דמותו של הרב צבי יהודה זצ''ל
Shape-2
מגזין
הרב ביגון בראיון חשוף ונדיר: "לא ידעתי מה זה אומר להיות יהודי"
הרב ביגון בראיון חשוף ונדיר: "לא ידעתי מה זה אומר להיות יהודי"
play3
מגזין
איך מכינים יין באהבה? – 'גוונים' – פרק לפורים
איך מכינים יין באהבה? - 'גוונים' - פרק לפורים
5 דקות
Shape-2
מגזין
לכבוד י"א באדר יום תל חי – המסורת היהודית וגיבורי תל חי – הסיפור הלא ידוע מחקר מרתק של החוקר משה נחמני
לכבוד י''א באדר יום תל חי - המסורת היהודית וגיבורי תל חי - הסיפור הלא ידוע מחקר מרתק של החוקר משה נחמני

לכבוד י"א באדר יום תל חי – המסורת היהודית וגיבורי תל חי – הסיפור הלא ידוע מחקר מרתק של החוקר משה נחמני

גבורתם של מגיני תל חי – מתוך המסורת היהודית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
צילום: באדיבות משה נחמני

הרקע המשפחתי של יוסף טרומפלדור

יוסף טרומפלדור הוא מדמויות המופת המפורסמות ביותר בדור התחיה. ב־39 שנות חייו הוא הספיק לחולל מהפכות היסטוריות במגוון תחומים.

טרומפלדור נולד בעיירה פיאטיגורסק שבקווקז בשנת תרמ"א (1880), אך סיפורו המרתק לא מתחיל ביום לידתו, אלא עשרות שנים קודם לכן, אצל אבות משפחתו. אי אפשר להבין כראוי את דמותו של טרומפלדור מבלי להכיר את הדורות שקדמו לו, ובמיוחד את בית הוריו ואת האווירה שבה גדל בצעירותו. מתוך עלילת הדורות הקודמים הוא ירש את אופיו הנפשי והרוחני, את השקפת עולמו ואת דרך חייו.

סבו של יוסף היה הרב שמואל אשר זצ"ל מפרצ'ב, עיר במזרח פולין, בחבל לובלין. בנו של הרב, זאב וולף, נחטף בנערותו לצבא הרוסי, יחד עם אלפי ילדים יהודים שכונו 'קנטוניסטים', על פי גזרה של הצאר ניקולאי שביקש לבולל את הדור הצעיר של יהודי רוסיה.

ניסיונו של הצאר להשכיח מזאב וולף את יהדותו נכשל לחלוטין. לא רק שזאב לא נעקר משורשיו היהודיים ואף הקפיד על שמירת מצוות, אלא שהוא השריש בבנו יוסף טרומפלדור את הלאומיות העברית ביתר שאת, וחינך אותו ברוח הגבורה היהודית העתיקה. יוסף ספג בתוכו את הגאווה הלאומית, ופעל כל חייו לעורר אותה בליבם של המוני יהודים.

 

גבורת המכבים

יוסף טרומפלדור נולד בב' בטבת, דהיינו בחג החנוכה, חג הגבורה היהודית, ואכן הוא קיבל השראה לרוחו ולייעודו מגבורת המכבים, אשר מסרו את נפשם למען חירות העם בארצו.

המכבים היו מושאי הערצתו של יוסף מילדותו. קיימות עדויות שונות המספרות על כך שזאב וולף טרומפלדור הרבה לספר לבנו יוסף על גיבורי האומה, ובמיוחד על יהודה המכבי ובר כוכבא (ראו למשל אצל פסח ליפובצקי, 'יוסף טרומפלדור: אישיותו, חייו ופעולותיו', קובנה תרפ"ד, עמ' 18).

אלכסנדר אכר, פעיל בית"רי בגליל העליון, תיאר לימים את אישיותו של טרומפלדור:

"גיבור צעיר, הגדוש כוחות נעורים, החדור רוח גבורה, הטעון סבל הירושה ההיסטורית הכבירה של עמו, המקנא את קנאת עמו וארצו, הוא יוסף תרומפלדור, גיבור הדור. הסיפורים של מרד בר כוכבא ומרד המכבים אשר סיפר לו אביו, השפיעו על נפשו. מי יודע, אם אז לא נולדה בו השאיפה להמשיך את מלחמתם, אם לא משחר ילדותו נשא כבר בחובו את מנגינת התחיה והתקומה. ואמנם, הוא המשיך את המסורת שלהם" (מתוך החוברת 'תל חי', הוצאת תנועת בית"ר, 1932).

יוסף עצמו האמין שהוא וחבריו הינם המשך של המכבים. הדבר בא לידי ביטוי בשיחותיו עם חייליו. לימים סיפר ראובן כצנלסון, שלישו של טרומפלדור בגדוד העברי, 'גדוד נהגי הפרדות': "הוא קרא על המכבים, והאמין כי כולנו קורצנו מאותו חומר".

 

לימודו ב'חדר'

דוד בלוצרקובסקי, ידידו של יוסף טרומפלדור, מציין בספרו Жизнь Іосифа Трумпельдора ('חיי יוסף טרומפלדור' – עמ' 27) שהאב וולף היה אדם "דתי מאוד"; הוא הקפיד להתפלל שלוש תפילות ביום, שמר שבת, צם בצומות, וביקר בבית הכנסת.

בהתאם לכך, ביקש וולף טרומפלדור להקנות לבנו יוסף חינוך דתי, והכניס אותו ללמוד ב'חדר'. שם למד יוסף את סיפורי התורה על אבות האומה.

על ימי ילדותו של טרומפלדור מסופר:

"ב'חדר' למד יוסף רק כחצי שנה והספיק במשך זמן קצר זה לקלוט לתוך נפשו הרכה, סופגת הרשמים, את הידיעות על אודות ארץ ישראל, עם ישראל בימי קדם, עת היה יושב על אדמתו, חי חיי טבע ומקים מקרבו מלכים ונביאים. ידיעות חדשות ומפליאות אלו השפיעו הרבה על הילד, ואולי הן שנטעו בו לראשונה את הגעגועים העזים לתחיית העם ואת האהבה העמוקה לארץ האבות, את חלום שיבת ציון בכל יפעת זוהרו, חלום זה שתפס את כל נפשו כעבור שנים מספר" (פ' ליפובצקי, 'יוסף טרומפלדור', עמ' 17).

מדבריו של אלפרד טרומפלדור, אחיו הצעיר של יוסף, משתמע שהמסגרת ב'חדר' הייתה מיועדת רק למשך שנה (עיתון 'חרות', 23 במרץ 1962). ואכן בשנת 1891 עבר יוסף ללמוד בבית הספר העירוני ברוסטוב וסיימו לאחר חמש שנים.

 

חג הפסח – השחרור הלאומי

אחד הסיפורים היחידים הידועים לנו מילדותו של יוסף טרומפלדור, הוא על התעקשותו לקיים בביתו את ליל הסדר כהלכתו, בכל פרטיו ודקדוקיו. התעקשות זו מצאה אוזן קשבת אצל אביו זאב וולף. הוא שמח והתפעם מהרגש היהודי שהתגלה בבנו, ובידי שניהם – האב והבן – עלה להשפיע על האם ולהביאה לידי עריכת סדר פסח.

דווקא את החג הזה דרש הנער לקיים, משום שהוא מסמל את אותו הקו היסודי של טרומפלדור לאורך כל חייו: הרמת קרן ישראל, והיציאה מעבדות הגלות לחירות בארץ ישראל.

לא לחינם זהו הסיפור הראשון הידוע לנו בחייו של טרומפלדור. "זה היה הניצחון הראשון של יוסף טרומפלדור; אלה היו המלחמה הראשונה והניצחון הראשון בדרך חייו עשירת הפעולות ורבת הניצחונות", סיכם פסח ליפובצקי (שם, עמ' 19). במעשה זה ניכרה גבורתו הרבה, אשר לימים תהיה לשם ולתפארת ברחבי העולם.

גם בשנים הבאות ייחס טרומפלדור משמעות רבה לחג הפסח, אשר סימל בעיניו את שחרור העם העברי ותקומתו בארצו.

לאחר שלחם טרומפלדור בשורות הצבא הרוסי במערכה מול יפן, נפלו הוא וחבריו בידי היפנים, והוחזקו בשבי. בכל תקופת השבי (1905) דאג טרומפלדור לקיומם של החיים הדתיים במחנה. לקראת חג הפסח דאג טרומפלדור להשיג מצות עבור החיילים היהודים השבויים.

ידידו, דוד בלוצרקובסקי, סיפר על אותם ימים (עמ' 72, מתורגם כאן לעברית):

"טרומפלדור שמח עד למאוד בזה שהיהודים לא יאכלו חמץ בפסח. כששאלו אותו החרדים: "האם משום שאתה אדוק דואג אתה כל כך למצה?"

"שטות" – ענה טרומפלדור – "חג הפסח הוא לא רק חג דתי כי אם סמל לשחרור מעבדות, ומצה – מנהג עממי, שצריכים לכבד אותו כל זמן שנמצאים בתוך העם!".

הירש ויינטרוב, אחד מהשבויים הדתיים במחנה, סיפר לימים על מסירותו של טרומפלדור למענם:

"חי הוא טרומפלדור נגד עיני. בכמה מסירות ונאמנות, כאם רכה ואוהבת, איחד את כולנו תחת כנפיו החמות. הוא ייסד את אגודת 'בני ציון השבויים', ובא בקשר עם מוסדות תרבות וסיוע וקיבל מידם תמיכה כספית, מלבושים, ספרים ועיתונים. טרומפלדור דאג גם לאדוקים שבנו, אף על פי שהוא עצמו לא היה אדוק, והשיג בשבילנו סידורים, מחזורים, טליתות ושאר דברים שבקדושה" ('מפי חבר לשביה', מוסף לעיתון 'דבר', י"א באדר ב' תרפ"ט).

בתקופה בה היה שבוי ביפן הכיר טרומפלדור לראשונה "ציבור יהודי של ממש" (שולמית לסקוב, 'טרומפלדור: סיפור חייו', עמ' 23), בקרב החיילים היהודים השבויים, ונפגש לראשונה עם ציבור גדול של שומרי מצוות. באותם ימים הוא יצר קשר עם מספר רבנים בקשר לפעילותו הציבורית והציונית, שנעשתה בין כותלי הכלא.

 

התחזקות היהדות אצל אמו

אמו של טרומפלדור, פידוסיה, עברה תהליך של התחזקות דתית ולאומית. בנה הצעיר, אלפרד, סיפר לימים:

"אמי הייתה אם יהודיה ללא דופי, ככל האימהות היהודיות. היא אשר הוליכה אותי לבית הכנסת. הייתי עומד לידה בעת תפילה, כפי שעשו שאר הילדים. ומדי ערב שבת הייתה מכינה דגים ממולאים".

בשנת 1912 נסעה פידוסיה לעיר פטרבורג, ושם היא פגשה את דוד בלוצרקובסקי, ידידו הטוב של בנה יוסף. בלוצרקובסקי מתאר את הפגישה בספר זכרונותיו הנ"ל (עמ' 31, מתורגם כאן לעברית):

"ראיתי לפני אישה קשישה אך זקופה, גבוהה ויפה. היא דיברה רוסית צחה. על 'יוסף שלי' דיברה באהבה רבה. חלומה הוא, לדבריה, לנסוע לארץ ישראל, לשבת איתו במושבה. במשק בית היא בקיאה, לעבוד היא יודעת […] היא אמרה שיוסף הוא שהשפיע עליה [ -לקרבה ללאומיות]. היא אפילו משתדלת לדבר יידיש ויודעת גם להתפלל. היא מוכנה לכל, ובלבד שתשב ליד בנה בארץ ישראל, ב'קומונה' שלו".

חדשים בארץ ישראל" ('זכרונות קרים' מאת איסר קוסובסקי, עמ' 5).

 

"בשוב ה' את שיבת ציון"

דוד כנעני, ידידו של טרומפלדור, סיפר:

"זכורני כיצד שינן טרומפלדור את השיר "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", כי רצה להביא את השיר לחבריו הצעירים המחכים לו שם ברוסיה הרחוקה, בני 'החלוץ', ובדמיונו היה רואה אותם עולים יחד עמו ברגל לארץ ישראל" (כתב העת 'במעלה', גיליון 2, תרצ"א, עמ' 5).