ההורה הוא המוביל ולא מובל על ידי ילדיו. אבל כל יכולתו להוביל נובעת מכך שהוא מאפשר למציאות לכוון את מנהיגותו. אמנם האדם צריך לקבוע את מוקד השליטה שלו מבפנים ולא מבחוץ” אבל זה כדי שהוא ידע להתחבר נכון למציאות ולהחליט החלטות נכונות בהתאם לה. הדבר דומה לחייל קרבי שמרוב הרפיה והתמקדות הוא מתאים את עצמו בדיוק למציאות של הקרב. הפוך מהאדם הממוקד הוא האדם ההיסטרי” שמתפעל מכל גירוי חיצוני עד שזה הופך להיות מוקד החיות שלו. למשל אתה נוהג והילדים רבים אחורה” ואתה מתבקש עכשיו בעיקר להתעלם לחלוטין כי אתה צריך להיות ממוקד על הכביש בלבד. האיש המודרני הוא חולה בפיזור הדעת” כי הוא מפונק בגירויים מפתים ויפים. וכל המאמץ של העובד ה’ היום הוא דרך המיקוד” כמו שהלל הזקן מגדיר לנו במספר מועט של מילים: ‘אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן’ (סוכה נג” ב). מה שהילד זקוק לקבל מאביו ואמו בעיקר הוא המודל למיקוד. בית בלי טלוויזיה ובלי אינטרנט מחובר ברציפות” בית שלו לא מצד האובססיה שלא יהיה רעש או הרמת קול אלא מצד הטבעיות שבודקים טוב איזה תמונות על הקיר” ואיזה צבע” איזה אוכל אוכלים” איזה מוזיקה” איזה לבוש לובשים בתוך הבית” כי עיקר התפקיד של ההורה המוביל הוא בלאפשר לילד להיות ממוקד מטרה” להיות בעצמו מוביל את עצמו באחריות ללא פיזור הדעת. כי זה אולי עיקר המסר החינוכי…
השתלמויות להורים מורים ומטפלים : באתר מרכז לבבה טל’: 0549140733
