אורית נכנסה לכיתה נסערת. “אפשר לשאול מה קרה?” שאלתי בזהירות. “רותי”, אמרה אורית ברצינות והושיטה ספר בכריכה אדומה, “תסתכלי, זה מסומן במרקר”.
התחלתי לקרוא את המילים המודגשות: “כיוון שנבראת אישה נברא שטן עמה”. “תראי, גם אני די המומה מהמדרש הזה, אבל אני מניחה שיש כאן איזה שהוא עומק, בואי נלך למורה רעות ונשאל אותה מה היא אומרת בנושא”. אורית הסכימה והתחלנו ללכת במסדרון שהוביל לחדר המורים.
כשהגענו קיבלה אותנו המורה רעות בחום כדרכה; “מה נשמע בנות? מה זכיתי לביקורכן? ” אורית חייכה בהתנצלות ושלפה מיד את המדרש. “אז זה העניין, הא?” אמרה המורה בעודה מרפרפת על המילים במדרש.
“העניין הוא כך: השטן נקרא בתלמוד גם ‘יצר הרע’. תפקידו להסיט את האדם כדי לאפשר לו לבחור בטוב. לא כתוב שהאישה היא שטן חס וחלילה, כוונת המדרש לומר לנו שיצר המשיכה שיש לאיש אל האישה עלול להסיט את אהבתו או תאוותו אל אישה זרה שאיננה מיועדת לו”.
“אז הכוונה היא שכוח המשיכה החזק שקיים ביופי הנשי עלול להפיל את האדם?” שאלה אורית בחשדנות. “בדיוק” אמרה המורה רעות. “כאן גם מגיע סוד הצניעות” המשיכה.
“משום שהיופי הוא סם חיים אך גם סם מוות. בעזרת יראת שמיים תצליח האישה להפנות את יופייה לכיוונים הנכונים. זאת הכוונה בכך שהכוח המסית נברא עם האישה, בכוחו ליצור קשר עם משיכה עזה ובונה בין איש לאישה, אך הוא עלול גם להפיל את האדם למבט חיצוני חסר עומק. דווקא מפני שחז”ל היו מודעים לעצמה הזאת הם רצו לשים בפנינו תמרור אזהרה שנדע כיצד להשתמש בו”.
“עכשיו זה קצת יותר מובן?” חייכה המורה רעות. “הרבה יותר מובן”, ענינו שתינו.