ככל שתהליך הגאולה מתקדם” מתרבים הלחצים מבחוץ” לחתימות הסכמים ונסיונות הסדרים” ביחס ל’תהליך הכניעה והויתור'” המוכר יותר בשם ” ‘תהליך השלום'” ולאחרונה בשם קצת פחות מטשטש” ‘פיתרון שתי המדינות’. כיוון שרבו השיבושים במגוון רעיונות יצירתיים” אע”פ שהדברים ידועים ומפורסמים” שומה עלינו ‘לחזור על הראשונות'” וליישב מספר קושיות” שכן דומה שאין עיוות שהסדר הציבורי וחיי היום יום שלנו כ”כ מושפעים ממנו. ע”כ” אע”פ שבמשטר דמוקרטי שבו ‘הרוב קובע'” זה לא כ”כ נהוג” בכ”ז נבדוק מהו הציווי האלוהי” ביחס למצב הנתון כעת בא”י.
מבאר הרמב”ן כי מצוות עשה” שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי לג”נג) “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ”. ופרט אותה להם במצוה זו כולה בגבוליה ומצריה כמו שאמר ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים וגו'” שלא יניחו ממנה מקום” וזו היא שהחכמים קורין אותה (סוטה פ”ח מ”ו) מלחמת מצוה. ולשון ספרי (שופטי’ יז יד) “וירשתה וישבת בה”” בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת שבע’ עממים (בימי יהושע)” אלא הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. (ע”פ השגות הרמב”ן לספר המצוות לרמב”ם שכחת העשין “מצוה רביעית).
קושיא א’: כיצד התורה מצווה אותנו ‘למלחמת מצווה על כיבוש הארץ'” והלא שלום הוא אידאל גדול? אכן שלום הוא אידאל גדול שאף התורה מדריכה שנשאף אליו” כבישעיהו פרק יא’ “ו’ “וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם”” ולעתיד לבוא יתקיים הנמשל” “שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו”ם המשולים כזאב ונמר”” הרמב”ם הל’ מלכים יב'” א'” אלא שצריך להגדיר מהו שלום” ע”פ התורה. בכל עם יש כישרונות ויכולות שאין בעם אחר” והשלום הוא השלמת אחד את זולתו” בגילוי ה’. אולם” אין הכוונה בשאיפת השלום” שעם צריך לוותר על ארצו” כשם שאדם לא חותך את רגלו. תפקיד עמ”י להיות ‘אור לגויים'” לא יצא אל הפועל” אלא דווקא כשנשב במלא מרחב ארצנו” בגבולותיה המתוארים בתורה” כשביהמ”ק בנוי” שלמים ומשלימים.
קושיא ב’: הצליל של הדברים צורמני ולא ממש הרמוני” לא מתאים לעם מוסרי לשאוף למלחמת מצווה? תשובה: משל לאדם שחטף אשת איש” ואומר לבעלה” אתה אדם רגוע” לא מתאים לך לכעוס. נכון” בדר”כ לא מתאים” אך כאן מאוד מתאים. זהו חיסרון גדול” להשלים עם עיוותים. ארצנו גזולה בחלקים עצומים” בידי פולשים מארצות ערב. צא ולמד מאברהם אבינו” שהיה גדול בעלי החסד בכל הדורות” וכשלוט נשבה” יצא למלחמה נגד ארבעת המלכים.
קושיא ג’: ומה עם האידאל ההומני” יש כאן פגיעה בזכויות הפרט? תשובה: פעמים שאידאל קטן” נדחק הצידה מפני אידאל יותר עליון ושלם שצריך להופיע. קיימת אפשרות שהפרט ישמר מזכויותיו כ’גר תושב'” המקבל את מרות מדינת ישראל” בתנאים מסויימים” ואכמ”ל (עיין רמב”ם הל’ איסורי ביאה יד'” ז’). זכויות הפרט יכולות להמשיך גם להתקיים” בארצות שמהן הגיעו הוא” או אבותיו” מה שאין כן זכות הכלל של העם היהודי” שאין לו עוד 22 מדינות להתיישב בהן” וזו ארצו.
קושיא ד’: והרי הערבים יושבים כאן מאות שנים? תשובה: גם אם זה היה נכון” אין לנתון הזה הרבה משמעות” כיוון שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. מ”מ” למעט קומץ” וודאי לא ישבו כאן מאות שנים” אלא באו בהמוניהם ערב קום המדינה בעידוד בריטי” ועיין נתונים מדעיים בנושא בספר” ‘מאז ומקדם'” של ג’ואן פיטרס” חוקרת אמריקאית העוסקת בסילוק השקר” כאילו ישבו כאן ‘מאז ומקדם'” מלב כל אדם ישר.
קושיא ה’: כל המצווה הזאת נראית קצת גזענית? תשובה: אין שום קשר ודמיון לגזענות. עם גזעני” מכריז על עצמו כ’גזע נבחר’ ביולוגית” ומתוך כך חש עליונות ושלטון ומתן רשות לעצמו לעשות כרצונו ב’גזעים נמוכים'” כגרמנים שעסקו שהתייחסו לסלאבים ולאוקראיניים כגזע נחות” שאפשר להשתמש בו” וליהודים כגזע שיש להשמיד. היהדות כלל אינה עוסקת בגזע גופני תורשתי” והראיה” לכך היא” שאפשר להתגייר” מתוך רצון להיות שותף אמיתי לייעודו הרוחני האלוהי של עם ישראל. מיסודות אומתנו” האהבה וההטבה אל הגויים” כדרכו של אברהם אבינו” ‘אב המון גויים'” אך מתוך שמירה על צביון רוחני ישראלי מסוים” סילוק מטשטשיו” והעברת כל מעכב לתיקון העולם” והטוב האלוהי.
קושיא ו’: מדוע המצב המתוקן חייב להופיע בדרך של מידת הדין? תשובה: הוא לא חייב” אם אפשר לקיים “וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ” בלי מלחמה” עדיף. מ”מ” אין אנו רחמנים יותר מרבש”ע. מידת הדין כאן” היא חסד גדול עם כל המין האנושי. גם כשאם מביאה תינוקה” לחיסון במרפאה” הכאב המקומי” מונע מחלה משתקת. התורה מתארת לנו מה עלול להתרחש במידה ולא נלך בדרך זו: ” (מסעי לג “נה) “וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ:” רש”י: “לשכים בעיניכם”” ליתדות המנקרות עיניכם” “ולצנינם”” לשון מסוכת קוצים” הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם” מאין יוצא ובא. “וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ”” “פירוש” לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו” אלא גם חלק שזכיתם בו אתם” וישבתם בו” וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו”(אור החיים).
קושיא ז’: קיום ציווי התורה” יעורר התנגדות עצומה? תשובה: גם כיבוש הארץ ע”י יהושע היה מלווה בהתנגדות עצומה” של 31 מלכים” עוג וסיחון. א”י נקנית ביסורים” רבש”ע לקח בחשבון את ההתנגדות” ואעפ”כ ציוונו ” וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וגו'”” וכידוע ‘אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו'” ואין מעמיד את עמו בניסיון” שאינו יכול לעמוד בו. הציווי והרעיון” צריכים להיות ברורים ראשית” ואח”כ בע”ה ימצאו דרכים מעשיות” שיעוררו התנגדות מינימלית” ככתוב “חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וה’ יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו” “שמואל ב'”י'”יב’.
