Search
Generic filters

He

Fr

Es

Ru

En

הסעת יולדת בשבת על ידי בעלה או באמבולנס? הרב אלחנן פרינץ עונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

יולדת אשר צריכה ללדת בשבת, האם עדיף שבעלה ייקח אותה לבית החולים או שמא עדיף להזמין אמבולנס עם נהג גוי?

הגמרא במסכת יומא (פד, ב) אומרת: “ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל. ואין אומרין יעשו דברים הללו לא על פי נשים ולא על פי כותיים, אבל מצטרפין לדעת אחרת” (הרי”ף גרס מפני שמצטרפין…). ובירושלמי יומא (ח, ד) שנינו:

תני: הזריז – משובח, והנשאל – מגונה, והשואל – הרי זה שופך דמים. תני: כל
דבר שהוא של סכנה – אין אומרים יעשו דברים בגויים ובקטנים, אלא אפילו
בגדולים בישראל.

בעקבות דברים אלו מצינו מחלוקת ראשונים מהו הטעם לכך שעושים הפעולה בשבת דווקא על ידי ישראל גדול ולא על ידי גוי או קטן.

התוספות כתב: “ואפילו היכא דאפשר בנכרי – מצווה בישראל, שמא יתעצל הנכרי ולא יעשה, ויבוא לידי סכנה”. כלומר, יתכן שלגוי לא מספיק אכפת משכנו היהודי ועל-כן יעשה את המלאכה באיטיות (כנסיעה איטית בדרך), ואזי במקרה שלנו עלולה האשה להגיע למצב של פיקוח-נפש. לפיכך, במקרה שאין חשש שהגוי יתעצל, כגון: שהוא פועל של היהודי וחס על מקום עבודתו – יהא עדיף שהגוי יעשה את המלאכה. כל זאת לפי טעמו של התוספות. שכן ישנם טעמים נוספים לסיבה שמחללין את השבת
על ידי ישראל.

הרא”ש דייק שמה שאומרת הגמרא “על ידי גדולי ישראל” הוא משום שאם יתרגלו לעשות מלאכות אלו על ידי קטנים, תתכן מציאות בה לא יהא נוכח קטן בסביבה כשיצטרכו לחלל שבת וילכו לחפש אחר קטן, וממילא יכניסו את האדם הפגוע למצב של סכנה.

הר”ן לעומת זאת כתב שאסרו לפקח את הגל על ידי קטן או גוי, שמא יחשבו הרואים שבקושי התירו לחלל שבת לצורך פיקוח נפש ועל-כן משתמשים באנשים שאינם מחוייבים במצוות לכתחילה ובפעם אחרת יבואו לחפש קטן או גוי וכשלא ימצאו לא ירצו גדולי ישראל לחלל שבת. יוצא שלשיטתם של הרא”ש והר”ן אין להעזר במצבים של פיקוח נפש בגוי שכן על-ידי שימוש בו אתה מכשיל את הציבור לעתיד לבוא. יש לעיין בדעת רבינו ירוחם המבאר שאם הנשים או הגויים עושים מלאכות אלו מעצמם – אין מוחין בהם.

לפיכך ניתן לומר, במצב של סכנת נפשות לחולה אין להתמהמה בחילול שבת, כפי שכתוב “אשר יעשה אותו האדם וחי בהם”, ולא שימות בהם, הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים
וחסד ושלום בעולם.

השולחן-ערוך (אורח-חיים שכח, יב) פסק: “כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה, משתדלין שלא לעשות על-ידי אינו-יהודי וקטנים ונשים אלא על-ידי ישראלים גדולים ובני דעת”, היינו לפי שיטת הרא”ש. נראה שנקט בדבריו בלשון “משתדלין”, שכן אם נמצא גוי קרוב אליך והנך צריך עזרה דחופה אין מניעה שהוא יסייע לך.

הרמ”א חולק על מרן וסובר שיש להעזר בגוי כשהדבר אפשרי: “וי”א דאם אפשר לעשות בלא
דיחוי ובלא איחור על-ידי שינוי, עושה על-ידי שינוי. ואם אפשר לעשות על-ידי אינו-יהודי בלא איחור כלל, עושין על-ידי אינו-יהודי וכן נוהגים. אבל במקום דיש לחוש שיתעצל האינו-יהודי, אין לעשות על-ידי אינו-יהודי”.

על פניו נראה שהרמ”א הלך כשיטת התוספות ועיין בט”ז (ה), שביאר שהרמ”א לא הלך כתוספות והר”ן אלא כראבי”ה כפי שכתב בדרכי-משה.

בחיי-אדם (כלל סח, ב) הכריע במחלוקת השולחן-ערוך והרמ”א כדברי הרמ”א ומעיר המשנה-ברורה (לה) שאם השינוי מתאחר רק מעט והחולי אינו בהול – גם מתאחרים מעט כדי לעשות על-ידי שינוי, שזהו רק איסור דרבנן לשיטת הרמ”א.

הט”ז כתב על דברי השולחן-ערוך (שכח, ב): “מי שיש לו חולי של סכנה – מצווה לחלל עליו את השבת. והזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים”. דברי הט”ז דוחים את דברי הרמ”א (בסעיף יב) וכותב דאין לעשות המלאכה במצב של פיקוח נפש על ידי גוי שכן ישנו חשש שמא יכשילן לעתיד לבוא, משום שיראו האנשים שכעת עושין רק על ידי גוי ויסברו שיש איסור על ידי ישראל. ישנו מעלה גדולה לעשות ע”י ישראל ולכן נכתב שעושין “על ידי גדולי ישראל” – גדולי ישראל ממש, היינו הגדולים בתורה ויראה, כדי להראות וללמד לכל שהקב”ה שצווה לנו על השבת הוא שצווה לנו גם לחלל שבת עבור חולה שיש בו סכנה (לא כפירושו של הבית-יוסף שהבין שגדול הכוונה בשנים). כמו כן, מוסיף הט”ז שישראל יעשה את המלאכה בזריזות יתרה מהגוי. על דברי הרמ”א תמהו פוסקים רבים ובהם: ערוך-השולחן (ז), האליה-רבה (יב) והתוספת-שבת (טו).

שולחן-ערוך-הרב (יג) יוצא בחריפות נגד הפוסקים כרמ”א וכותב שישראל המחמיר על עצמו לעשות דווקא על-ידי גוי או קטן עובר על איסור מדברי-סופרים, וכן פסק בשו”ת ציץ-אליעזר (ח, טו) והוסיף שלא רק שלא יצווה אחרים לעשותו “אלא כל מי שבידו לעשותו למען הצלת החולה עליו להזדרז בכך ומצווה בו יותר מבשלוחו ואין לשום אדם לעשות עצמו חסיד ולומר מוטב שיתחלל על ידי אחר לא על ידי, דזכות גדולה היא להציל נפש אחת מישראל”.

בספר שלחן-שלמה (שכח, יא) שילב בין דברי הרמ”א והט”ז וכתב שאם אפשר בלא דיחוי לעשות על-ידי שינוי עושה ואם אפשר לעשות על-ידי גוי בלי איחור עושין על-ידי גוי, רק שיפרסם תחילה שמותר גם כן על-ידי ישראל כדי שלא ייכשל לעתיד לבא כשלא יהיה גוי.

עם כל זה, במה שניתן לשנות מהדרך הרגילה בעשיית המלאכה – משנים. כפי שאומרת הגמרא (שבת קכח, ב): אם הייתה צריכה לנר – חבירתה מדלקת לה את הנר, ואם היתה צריכה לשמן – חבירתה מביאה לה שמן ביד, ואם אינו ספק ביד – מביאה בשערה, ואם אינו ספק בשערה – מביאה לה בכלי”. ופירש רב אשי “מביאה לה בכלי דרך שערה. דכמה דאפשר לשנויי – משנינן”.

הרמב”ן למד מגמרא זו שבכל חולה שיש בו סכנה צריך לעשות המלאכות בשינוי ובתנאי שלא יתאחרו צרכיו. ה”ה (שבת ב, יא) כתב שמדברי הרמב”ם משמע שיש לעשות שינוי רק ביולדת ולא בכל חולה שיש בו סכנה, לפי שכאבה של היולדת הוא דבר טבעי ורק אחת מאלף מתה מחמת הלידה.

מפסיקתו של השולחן-ערוך משמע שצריך לעשות את השינוי רק ביולדת, שכן הוא לא פסק את דין השינוי בעניין חולה שיש בו סכנה בסימן שכח, אלא רק בעניין יולדת בסימן של (א) ואלו דבריו: “יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה, קוראין לה חכמה ממקום למקום, ומילדין (אותה), ומדליקין לה נר אפילו היא סומא, ומכל-מקום בכל מה שיכולין לשנות משנין” וכן הסבירו המגן-אברהם (ג) והמשנה-ברורה (ה) את דעת מרן (זאת בניגוד לרמ”א שכח, יב, הסובר כרמב”ן שמשנים בכל חולה שיש בו סכנה “דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע”י שינוי, עושה ע”י שינוי”).

מוסיף המשנה-ברורה (ה) ואומר כי כל הדברים הללו בעניין השינוי אצל יולדת, הם בתנאי: “וכל זה בדליכא עיכוב לחולה, אבל אם אינו נעשה בזריזות בשינוי כמו בלא שינוי, מצווה לעשות בלא שינוי למהר הדבר בכל כחו”.

עולה מדברים אלו שלשיטת השולחן-ערוך, הט”ז ומרבית הפוסקים עדיף שהבעל ייקח את אשתו הצריכה ללדת לבית החולים, ואילו לשיטת הרמ”א עדיף על ידי גוי אם אין חשש שיתעצל. לכולי-עלמא במה שניתן לשנות משנים והוא שלא יגרם עיכוב.

 

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
איך אנשים פשוטים יכולים להגיע לקרבת אלהים? הרב אייל ורד
איך אנשים פשוטים יכולים להגיע לקרבת אלהים? הרב אייל ורד
play3
בית המדרש
מדוע חוש השמיעה הוא החשוב ביותר? הרב אשר בוחבוט
מדוע חוש השמיעה הוא החשוב ביותר? הרב אשר בוחבוט
play3
בית המדרש
הרב אורי שרקי מסביר מהי קדושת האכילה בישראל
הרב אורי שרקי מסביר מהי קדושת האכילה בישראל
play3
בית המדרש
הסגולה הנפלאה של עניית אמן בכוונה – הרב דב ביגון מסביר כיצד היא פועלת
הסגולה הנפלאה של עניית אמן בכוונה - הרב דב ביגון מסביר כיצד היא פועלת
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x