הרב חגי לונדין” ר”מ בישיבת ההסדר שדרות
השבוע ציינו שמונים שנה מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול” הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל. למרות שעל פני השטח נדמה כי ישנן כיום משנות רוחניות ‘פופולאריות’ יותר; מבט מעמיק יותר מבחין כי מתחת לפני השטח – החברה הישראלית מחפשת בסופו של דבר כיוון רוחני מורכב” שיאחד בין חומר לרוח ובין פרט לכלל. את הכיוון הזה רק משנתו של הראי”ה קוק תוכל לספק במלואו.
ניתן לסמן ארבעה שלבים בהתפתחותה של הנחלת משנת הרב קוק לכלל הציבור:
שלב ראשון: עצם העלאת הרעיונות על הכתב על ידי הרב קוק לפני כמאה שנה. אף שרבים בדורו של הרב קוק הכירו והוקירו את דמותו כרב הראשי וכמגשר בין היישוב הישן לחדש” הרי שהגותו ידועה הייתה למתי-מעט. הגורם לכך היה כפול: הן מצד הרעיונות” שהיו חדשניים ומהפכניים בשעתם” והן מהסיבה הפשוטה שכתביו המודפסים היו מועטים וחסרי נגישות לרוב הציבור.
השלב השני הוא המהפכה שחולל בנו” הרב צבי יהודה” לפני כארבעים שנה. הרב צבי יהודה מחד גיסא – ערך את כתביו הבסיסיים של הרב והוציא אותם לאור; ומאידך גיסא – הצליח להפיץ ולהנחיל את עקרונות משנת הרב בקרב אלפי תלמידים. תלמידיו של הרב צבי יהודה הקימו אימפריות חינוכיות והתיישבותיות ועיצבו מבחינות רבות את פניה של החברה הדתית-לאומית (והמדינה כולה) עד היום.
יחד עם זאת” על אף שהרעיונות הכלליים של הרב קוק החלו להישמע בציבור” הכתבים עצמם נותרו אצל רבים – וביניהם גם אלו אלה המגדירים עצמם כתלמידיו – בהבנה גולמית ומעורפלת; דבר שגרם להגותו העיונית של הרב קוק להיתחם למעגלים מצומצמים בלבד.
השלב השלישי הוא השלב שאנו מצויים כיום בעיצומו. בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה שקטה בבתי המדרש של הרב קוק. רעיונותיו המופשטים הולכים ומיתרגמים לשפה עכשווית הן באמצעות ספרי-ביאור המתרבים והולכים” והן בהתפתחותם המואצת של מוסדות חינוך המיישמים את רעיונותיו בהצלחות מרשימות. בתי המדרש של הרב קוק” שהינם אגב הגדולים ביותר בתוך עולם הישיבות הדתי-לאומי (גם אם לא תמיד המתוקשרים ביותר)” ‘מנפיקים’ לחברה הישראלית אלפי בוגרים המשתלבים בכל תחומי העשייה: צבא” התיישבות” כלכלה” גרעינים תורניים וכמובן חינוך. גם המחסום הקשה ביותר בהגותו של הרב קוק – הדגש על העיסוק בכלל ופחות בפרט – הולך ונפרץ; ככל שעובר הזמן הולכים ומתרבים גופים וכן ר”מים” המפתחים סגנון למדני ודרשני המאיר את נפש הפרט מתוך קישור אל הלאומיות (תחום המצוי בהיקף רחב הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב בכתביו של הרב; בעיקר אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות).
כעת אנו עומדים בפתחו של השלב הרביעי: הפצת משנתו של הרב קוק למעגלים רחבים בקרב כלל הציבור הישראלי. כיום קיימים לא מעט גופים: בית הרב” ראש יהודי” מכון מאיר” מעייני הישועה ועוד – ההולכים וכובשים לאט ובבטחה חלקים נרחבים הן בציבור החילוני והן בציבור החרדי. לא ניכנס כאן לסטטיסטיקות של כניסות לאתרי אינטרנט והפצת עלונים אבל מדובר בזרם ההולך וגובר של מאות אלפי ישראליים המתעניינים ביהדות אשר איננה מתנכרת לחיים ולמדינה אלא מתווה דרך שבה כל כוחות החיים יוארו מתוך קדושה. אחד מהמפעלים הללו” הוא סדרת ספרים שתצא השנה בע”ה לאור בשם ‘הראי”ה קוק המבואר’ ששמה לעצמה מטרה להנגיש את משנת הרב קוק לציבור הישראלי. הסדרה הינה ביאור בהיר ושיטתי על כתבי הרב קוק בסגנון ‘משניות קהתי'” שיוצאת לאור בהוצאת ‘ישיבת ההסדר שדרות’ ובהפצה של ‘דברי שיר’ ו’ידיעות ספרים’.
ניתן להסתכן בניבוי שעוד כעשרים שנה” כאשר נציין מאה שנה לפטירתו של הרב קוק – פני החברה הישראלית יהיו קרובים לאין ערוך יותר לחזונו הגדול. במהרה בימינו.
