פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “הכי קשה זה המבטים המרחמים”; הצצה נדירה לעולמם הפנימי של הסובלים מגמגום

“הכי קשה זה המבטים המרחמים”; הצצה נדירה לעולמם הפנימי של הסובלים מגמגום

מחקרים עדכניים מגלים שבישראל חיים כ-85,000 מגמגמים. בראיון מיוחד זה, אשר נערך עם ראש מכון ד"ר פלואנסי המוביל בטיפול בשטף הדיבור ואחד מבוגריו, מעניקים השניים הצצה נדירה לעולמם של הסובלים מגמגום, מסבירים מהם למעשה הגורמים לבעיות בשטף הדיבור, איך זה באמת מרגיש, ומנפצים מיתוסים שגויים אודות הנושא

שעת אחר הצהריים, משרד ירושלמי, וקבוצת נערים בני ישיבות המצטופפת יחדיו. אחד אחרי השני הם נעמדים לדבר בפני חבריהם. אחד משתף בדבר תורה ששמע או חידוש שהתחדש לו בשבוע האחרון, שני מספר על חוויה יוצאת דופן שחווה, ושלישי נואם על נושא שבוער בו. את כולם מלווה בנועם המדריך שלהם, אף הוא בוגר הטיפול, שואל שאלות, מאיר, מתקן ומייעץ, ובסוף כל נאום החבר’ה מוחאים כפיים לנער שאזר אומץ ונשא דברים. כך נראה אחד משיאיו של תהליך הטיפול בגמגום שעורך מכון ד”ר פלואנסי ( Fluency= שטף הדיבור), אשר במסגרתו אלפי אנשים שיפרו עד כה את בעיית שטף הדיבור שלהם, ואשר זכיתי לקבל הצצה מיוחדת למתרחש בו.

הנערים שפגשתי במפגש הייחודי הנ”ל, שכל שבוע מתקיימים עשרה כמותו – לכל סוגי האוכלוסייה בקליניקות של המכון הפזורות בארץ, מתמודדים – כל אחד בדרכו הוא – עם בעיות בשטף הדיבור. רמת הגמגום משתנה כמובן בין מטופל למשנהו, אך ההתרגשות ניכרת על פני כל המשתתפים. במהלך השבוע מתרגלים המטופלים את שיטת הטיפול לבדם מול המחשב, בעזרת המדריך וקלינאי התקשורת שלהם, ופעם בשבוע נפגשים הם לטובת תרגול קבוצתי, התנסות מעשית, שיפור הביטחון וקפיצה למים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

להתחיל מבראשית

“העוול הגדול ביותר שנעשה כלפי מגמגמים”, אומר דיוויד הריס, 56, נשוי ואב לשבעה המתגורר במעלה הזיתים בירושלים, מנהל מכון ד”ר פלואנסי לטיפול בגמגום ובעיות שטף הדיבור, “הוא שמייחסים את בעיות הדיבור שלהם לבעיות רגשיות ונפשיות. וכן, מאוד חשוב לי לנפץ את המיתוס הזה. עד כה לא מצאו אף הוכחה לעניין הזה, ואפילו להיפך. במחקרים שנעשו בנושא מצאו שבעיות שטף הדיבור הן ככלל עניין גנטי ותורשתי, ועל אף שהגנטיקה היא מורכבת, לרוב רואים שזה עובר במשפחה, ולכן אין כל בסיס והיתכנות לאמירות מהסוג הזה. מה שכן ניתן לומר בעניין זה הוא שהגלגל הוא הפוך – ילד עם גמגום יחווה חוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה כתוצאה מההתמודדות עם אתגר הדיבור, אבל אי אפשר לומר שבעיות רגשיות הן אלו שגורמות לגמגום, כמו שלא נאמר זאת על ילד שלא רואה טוב ונזקק למשקפיים”.

אל נוכח דבריו של דוד אני מקשה ומנסה לברר מדוע בכל זאת רבים סבורים שבעיות שטף דיבור נובעות מלחץ או רגישות נפשית, ועל כך הוא עונה: “יש כמה סיבות לתפיסה המוטעית הזו. הראשונה היא שכשילד נתקע בדיבור הוא נכנס ללחץ, ולכן נראה לאנשים שאם הוא משדר חוסר ביטחון או לחץ כנראה יש לו חרדות ועניין רגשי לא פתור. הסיבה השנייה היא בורות. פשוט כך. כל בעיה גופנית יכולה להתפרץ בגילאי 3-9, גם קשיי ראייה ושמיעה, ואם היו יודעים ומבינים את זה לא היו מתחילים לחפש בכח בעיות רגשיות או טראומות שהילד עבר, אלא הולכים ומטפלים במערכת הדיבור – שהיא אגב המורכבת ביותר מכל המערכות בגוף”.

רבים אינם יודעים זאת, אך כ-1% מאוכלוסיית העולם סובלים מבעיות שטף דיבור וגמגום (וכ-85,000 איש בישראל), כאשר תופעה זו נפוצה פי ארבעה בקרב גברים לעומת נשים. הגמגום מכונה לא פעם ‘הנכות השקופה’, מכיוון שאדם יכול למשל להסתובב ברחוב או להתכתב עם אנשים במשך זמן רב מבלי שגמגומו יחשף. בתוך כך, מגמגמים רבים מפתחים שיטות הסתרה כדי שלא ישימו לב לגמגום שלהם, מה שלעתים גורם לאנשים להסתכל עליהם באופן שאינו מחמיא. נתון מעניין נוסף אשר כדאי להכיר בעניין זה הנו שמחקרים רבים אשר נערכו בנושא מגלים כי אנשים הסובלים מהפרעת שטף בדיבור יהיו על פי רוב בעלי iq גבוה מהממוצע.

מכון ד”ר פלואנסי לשיפור שטף הדיבור הפועל בכל רחבי הארץ כבר שנים רבות, סייע עד כה לשיפור איכות חייהן של אלפי מטופליו. השיטה בה מטפל המכון, שבה למעשה לומדים מחדש איך להפעיל בצורה נכונה את מערכת הדיבור מבלי להיתקע ולאבד שליטה, פותחה במקורה בשנות ה-70 ע”י פרופ’ וובסטר מאוניברסיטת וירג’יניה בארה”ב ויובאה לארץ לראשונה ע”י פרופ’ קרול להדסה עין-כרם. השיטה סבלה מחסרונות פרקטיים רבים, וביוזמת אחד מבוגרי הטיפול בהדסה עין-כרם שחווה – כמו רבים אחרים – נסיגה בשטף הדיבור שלו לאחר הטיפול, שיכללו בחברת פלואנטק את השיטה ע”י פיתוח שיטת ‘ד”ר פלואנסי’ הממוחשבת.

בעזרת פיתוח זה למעשה נפתרו כל הבעיות המקוריות שבשיטה, ובמיוחד בזכות העברת התרגול מקליניקות מיוחדות שרק בהן היה את הציוד והידע הנדרשים לשם התרגול, למצב בו התרגול מתאפשר בבית הלקוח באמצעות מחשבו האישי. חברת פלואנטק בראשותו של דיוויד הריס פיתחה גם שיטת טיפול שלמה סביב המערכת, ופתחה את רשת קליניקות ד”ר פלואנסי, כדי להביא את הטיפול אותו פיתחו לפתחם של לעשרות אלפי האנשים הסובלים מהבעיה.

הילד הכי שקט בכיתה

בכדי לצלול עוד יותר לעומקם של דברים, וכדי להכיר את בעיות שטף הדיבור מזווית אישית יותר, מתן צדיקי, 21, חייל משוחרר ואחד מאלפי בוגרי ד”ר פלואנסי, הסכים להעניק לנו הצצה להתמודדותו עם הגמגום והשפעותיו על חייו. “בעיית הדיבור שלי היא חלק ממני מאז שאני זוכר את עצמי”, מספר מתן. “ההורים שלי אומרים שזה התחיל באזור גיל ארבע, ובהדרגה הלך והתדרדר. בילדותי ממש נאבקתי להשלים כל מילה. לא הייתי מסוגל לסיים משפט אחד כמו שצריך. הגמגום הפריע לי והגביל אותי מאוד. הייתי נמנע הרבה פעמים מלדבר, להביע דעה, להשתתף בשיחה כלשהי או לדבר בטלפון, וכמובן בבית הספר הייתי שקט מאוד בשיעור, וכשהמורה שאלה אם אני רוצה להקריא מהספר תמיד השבתי בשלילה”.

הגמגום השפיע גם על האופי שלך, על מי שאתה היום?

“אין ספק שהבעיה בדיבור גם עיצבה במידה מסוימת את האופי שלי. אם זה למשל להיות מופנם יותר במצבים מסוימים, לחשוב פעמיים לפני שאני אומר משהו, להקשיב לצד השני כמו שצריך – ובעיקר לגלות אמפתיה לאחר ובייחוד לחלשים בחברה. לגבי השיטה עצמה אוכל לומר שלדעתי מדובר בשיטה מעולה, מכיוון שהיא לא מנסה להגיע למקום הנוירולוגי שנפגע, אלא ללמד את האדם לבנות מחדש את השליטה על יכולת הדיבור שלו, כי זו בעצם הבעיה שמובילה את הפרעות שטף הדיבור השונות, שגמגום היא רק אחד הסימפטומים שלה”.

בעניין זה, מרחיב גם דיוויד, ראש המכון: “האדם יודע לדבר, הוא יודע מה הוא רוצה לומר, אבל מאבד שליטה על הדיבור ונתקע. מה שקורה ברגעים הללו הוא שהמוח מעביר למיתרי הקול פקודה לא טובה ומפעיל עליהם לחץ יתר, ולכן הוא לא מצליח להוציא את המילה הרצויה. אובדן שליטה זה מוביל לכל מיני תופעות מאבק כמו גמגום, מצמוץ עיניים, תנועות גוף שונות ומשונות, כולל גם שימוש במילות ‘פקק’ – ‘כאילו, ‘נו’, ועוד, או מהכיוון ההפוך – דיבור מהיר וחטוף תוך בליעת מילים. הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא שיקומית, כלומר ללמד את האדם לדבר מחדש. זה דורש המון השקעה וזמן, תרגול ועבודה קשה, אבל משתלמת”

אפרופו השיטות השונות, אני שואלת את מתן על ניסיונותיו הקודמים בתחום. “לפני הטיפול בפלואנסי ההורים שלי לקחו אותי למספר רב של קלינאי תקשורת, וכל תקופה מסוימת עברנו מאחד לשני, אבל אף אחד לא באמת הצליח לעזור לי. לפעמים זה כבר היה ממש מייאש. כשהייתי בן עשר, אחרי הרבה בירורים שההורים עשו נחשפתי למכון ד”ר פלואנסי, ולאחר זמן קצר התחלנו את התהליך. פגשתי את גולן, מדריך מדהים שליווה אותי בכל התהליך והגיע אלי פעם בשבוע הביתה כדי לתרגל איתי את המשימות בתוכנת ד”ר פלואנסי – בעזרתה למעשה לומדים לדבר מחדש. לאט לאט הרגשתי שיותר קל לי לדבר, ופתאום שמתי לב שאני יכול לומר מה שאני רוצה בלי מחסום מעצבן שעוצר אותי. בהתחלה לא האמנתי שזה קורה, אבל פשוט ראיתי את זה מול העיניים. הבנתי שזה באמת הפתרון האופטימלי למצבי”.

“בשנים שאחרי הקורס במכון כמעט ולא הייתה לי בעיה בדיבור. אמנם ידעתי שהיא עדיין חלק ממני, ולפעמים גם הפציעה בחיי – במיוחד בסיטואציות מלחיצות, אבל יחד עם זאת כבר הייתי הרבה יותר חופשי בדיבור, שיתפתי ובלטתי הרבה יותר. מכיוון שהזנחתי את התרגול עוד בהיותי ילד, מספר חודשים לפני הגיוס פתאום שוב הרגשתי קושי מסוים, לאט לאט החלה ירידה בשטף, ובעיות שתקפו אותי בעבר לפתע חזרו. הבנתי שצריך לחזור לתרגל, אז חזרתי לקליניקה ועשיתי שיעורי ריענון עם מדריך מהמכון.

“תוך זמן קצר חזרתי לעצמי והרגשתי את השיפור בדיבור, ואז הבנתי שהבעיה תמיד תהיה חלק ממני, אבל אם אקפיד על המשימות – השטף שלי יהיה טוב. אין ספק שלהצליח זה מספק ומעלה את הביטחון, אבל צריך להבין שבגמגום יש עליות וירידות. יש המון פקטורים מסביב שיכולים להשפיע עליך, גם אם תהיה הכי משימתי שיש. הכי חשוב זה לזכור שאף פעם לא צריך להוריד את הראש, ותמיד אפשר לתקן”.

עוד בעניין זה מספר מתן שכיום הוא במקום אחר, יותר בוגר ומודע למצבו. לפני שלושה חודשים השתחרר משירות ביחידה מסווגת, וכעת פניו לאזרחות. “פעם הגמגום היה האויב שלי, עכשיו הוא חלק בלתי נפרד ממני. בלעדיו לא הייתי מי שאני היום, והוא גם עזר לי המון בעיצוב האישיות. היום אני מקפיד על המשימות של ד”ר פלואנסי בצורה שוטפת. חושב עליהן רבות במשך כל שעות היום. זה מאוד עוזר לי, ולכן אני כל כך משקיע בזה. לאחרונה התחלתי לצלוח אתגרים שבעבר לא דמיינתי שאהיה מסוגל לעמוד בהם. למשל, חלק מתפקידי בצבא היה לנהל שיחות טלפון יום-יומיות, לנהל ישיבות ולהיות חלק מישיבות מטה חשובות. עכשיו, אחרי שהשתחררתי, אני עומד בפני אתגרים רבים ולא בורח מהם. לאחרונה אפילו השתתפתי בתוכנית הטלוויזיה ‘נינג’ה ישראל’, מה שכלל אתגרי דיבור קשים וראיון עם מנחי התוכנית המפורסמים. אני לא מוותר לעצמי – אלא פשוט קופץ למים”.

הסיפורים האישיים של בוגרי המכון רבים ומרגשים, ובביקורי במכון מספר לי דיוויד על ילדים שהצליחו בזכות הקורס לעמוד ולדרוש את דרשת בר המצווה שלהם בקלות ולא מפחדים מהעלייה לתורה, על חתנים שלא חוששים לומר תחת החופה את המילים “הרי את מקודשת לי”, על מבוגרים שבזכות הטיפול עובדים כרבנים וכמורים, ועל המוני בוגרים שמצליחים לנהל שיח ודיבור פשוט וקל.

“המון מגמגמים אומרים שמה הכי קשה עבורם זה המבטים המרחמים, ובכלל – כל מגמגם סובל מהגמגום שלו רבות – באופן כזה או אחר, ואנחנו כל כך שמחים שאנחנו מצליחים לעזור לאנשים בעניין הזה, ולשפר באופן משמעותי את איכות חייהם”, ממשיך דיוויד. במהלך שיחתנו הוא מוציא מאחת המגירות במשרדו ערימה של עשרות הזמנות לאירועים שונים עם הקדשות אישיות, ומספר לי שזו הבקשה שלו מכל בוגר – לשתף בשמחות שלהם ולראות אותם מנצחים בכל התמודדות.

“במקצועי אני איש תוכנה”, הוא מסכם. “בתחילת הדרך עבדתי בחברות הייטק רגילות, עד שרתמתי את היכולות הללו לפתרון בעיות הגמגום ושטף הדיבור, כך שחלק גדול מזמני היום מוקדש לניהול המכון במקום לפיתוח תוכנה. כשחברים ותיקים מההייטק שואלים אותי אם אני עדיין אחרי שנים כה רבות עם התוכנה שלי לטיפול בגמגום, אני תמיד עונה שאין ספק שבהייטק יש אפשרויות להתפרנס טוב יותר, אבל דרך יותר טובה להתפרנס אין בשום מקום אחר”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

“לא נביאת זעם”; ראיון אישי עם צביה מרגליות
Shape-2
צביה מרגליות צילום אהרון פז
ראיון עם היוצרת צביה מרגליות
Shape-2
machon
“הכי קשה זה המבטים המרחמים”; הצצה נדירה לעולמם הפנימי של הסובלים מגמגום
Shape-2
Male Speaker Standing In Front Of Microphones

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן