Jerusalem

9°C
Scattered clouds

He

Fr

Es

Ru

En

דוקטור, תלחין אותי: הפרופסור והדוקטור שמתחזקים קריירה מוזיקלית

הלחנות תנ"כיות, אקורדים מסובכים, והרצאות בלמעלה מ-20 אוניברסיטאות ברחבי העולם. פרופ' אריאל בנדור וד"ר ברוך ברלינר, העוסקים במשפטים ומתמטיקה בהתאמה, מספרים על עיסוקם המוזיקלי המפתיע, ההרצאה שיצאה משליטה, והופעה אחת מטריפה בקזחסטן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
צילום: יוקאן - סטודיו של אורן קאן

כמעט כל פרופסור אפשר למצוא היום גם ביוטיוב – אם זה בהרצאות שהעביר, פאנלים בהם השתתף או כנסים אקדמיים למיניהם, אבל כשסטודנט למשפטים מבר אילן יחפש את המרצה שלו ל'משפט חוקתי' הוא עלול למצוא קישור להופעה ברידינג 3, ואם בוגר הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב יחפש את אחד המרצים שלו, הוא עלול להגיע לקונצרט של התזמורת הלאומית של קזחסטן.

על אף שהתחום האקדמי והתחום המוזיקלי נראים לנו לא קשורים, פרופסור אריאל בנדור ודוקטור ברוך ברלינר מתעקשים שיש ביניהם קשר הדוק. "האקדמיה היא דבר מאוד יצירתי" אומר פרופסור בנדור, "ואני מאמין ששני הדברים באים מאותה אונה במוח".

 

מגדל השן של המוזיקה 

"רוב הזמן אני בעבודה כמובן", מסביר פרופ' אריאל בנדור (57) המשמש כמרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, "אבל כמעט תמיד יש לי מנגינה בראש, מן פסקול כזה שמלווה אותי, ומבחינת הנשמה זה בא מאותו מקום. האקדמיה היא מקום מאוד יצירתי. לא רק בתחום המשפטים, אלא בכל תחום מחקרי. כמובן שיש באקדמיה חוקים, אבל גם במוזיקה יש. אנשים לא תמיד מבינים את זה, ומעבר לכך – לא רק למנגינות יש חוקים, אלא גם למילים. בטח לאלו שצריכות להיות מולחנות. אתה בטח מכיר את זה – כשכותבים שיר, נניח לאירוע מסוים, והוא פשוט לא נשמע טוב. החרוז לא חרוז, והמשקל לא משקל. לכתוב שירים ומנגינה זה לא רק יצירה, אלא בהחלט גם מיומנות טכנית".

 

פרופסור אריאל בנדור . קרדיט : באדיבות המרואיין

 

"מוזיקה ומתמטיקה הן עבורי אחיות תאומות" אומר דוקטור ברוך ברלינר (79), שעד  לפני כעשור שימש כחוקר בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.  "את האהבה למוזיקה הטמיעה בי מרגע לידתי אמי שרלוטה, שהייתה פסנתרנית, רקדנית וזמרת. ביתנו בתל אביב היה תמיד מלא במוזיקה של שטראוס, קלמן, להר ועוד. באהבתי למתמטיקה זכיתי בזכות אבי שבתאי, שהיה משפטן ואיש עסקים מצליח אשר לימד אותי להשתעשע בשחמט ובנוסחאות מתמטיות, וכך המוזיקה ומתמטיקה זורמות בעורקי באופן שיוויוני.

 

 

"חיי התגלגלו באופן נפלא והיו מודרכים בידי שמיים. הקריירה האקדמית והמוזיקלית שלי לא התנגשו זו בזו, כי הן חלו בתקופות שונות בחיי. את שנת ה-25 לחיי הקדשתי לסיום התואר השלישי במתמטיקה. כדי לרענן את מחשבותי, הלכתי לאורך אגם ציריך, הלחנתי יצירות קצרות וגם כתבתי שירה למגירה. עד גיל 65, בו יצאתי לפנסיה מאוניברסיטת תל אביב, הקדשתי את רוב זמני וענייני לאקטואריה (התחום המתמטי של הביטוח, א"פ) ולמתמטיקה של פיננסים. כתבתי ספרים ומאמרים, השתתפתי בכנסים והרציתי בכעשרים אוניברסיטאות סביב העולם.

 

פרופסור ברוך ברלינר . קרדיט: יורי פריאטזבלוק

המעיין המוזיקלי של ד"ר ברלינר, כיום מלחין ידוע שיצירותיו מנוגנות ברחבי העולם, התפרץ בגיל 59, ביום ההולדת של רעייתו רוחמה. "לכבוד יום ההולדת של אשתי כתבתי והלחנתי לה שיר בהדרכת המורה לכינור שלי ושל ילדיי נחום סלוצקר" הוא מספר, "והשיר הזה הפך ליריית פתיחה בקריירה השנייה שלי במוזיקה ושירה, שהחלה טיפין טיפין והפכה למעיין מתגבר. כשיצאתי לפנסיה המיקוד שלי התרכז יותר ויותר במוזיקה ושירה, ועיסוק זה ממשיך למלא את חיי במילים, בצלילים ובקונצרטים בארץ ומחוצה לה. המורה שלי, נחום סלוצקר, הפך להיות המורה שלי לחיים וחברי הטוב, ואנו עובדים יחד בעקביות על היצירות שהוא מפיק ומשווק בכל העולם".

 

גם פרופ' בנדור התאהב במוזיקה בילדותו, ומספר שכבר בגילאי 6-7 היה ממציא לעצמו שירים ומלחין אותם. את הבית בו גדל הוא מתאר כבית מאוד מוזיקלי, כזה שתמיד היו בו תקליטים ברקע, ואת אביו כדמות מוזיקלית במיוחד. האהבה למשפטים, אגב, הגיעה רק בשלב יותר מאוחר בחיים, וזאת למרות שאמו היא שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר. בעשור האחרון הספיק פרופ' בנדור להוציא שני אלבומים אישיים, וגם להופיע על מגוון במות.

 

"אני לא למדתי נגינה בכלל" הוא מטיל את הפצצה. "את כל המלודיות וההרמוניות אני ממציא בראש, וכשעבדתי על האלבומים היה לי מפיק מוזיקלי מדהים בשם שאול בסר שפשוט הייתי שר לו את המנגינות וההרמוניות שיש לי בראש – והוא עיבד אותן. הוא הציע בזמנו ללמד אותי פסנתר, אבל חשבתי על זה והחלטתי שאני לא רוצה, כי אם אני אדע לנגן – לא אהיה חופשי ואלחין רק מנגינות שאני יודע לנגן. זה לא שאין כללים בהלחנה שלי, פשוט כנראה שאצלי הם אינטואיטיביים, ובלעדיהם המוזיקה לא הייתה נשמעת טוב".

 

בכל זאת, אתה פרופסור למשפטים ועורך דין, אם היה מגיע מישהו ומציע לייצג אותך בבית משפט מבלי שלמד עריכת דין כי אצלו זה אינטואיטיבי, אני מניח שהיית זורק אותו מכל המדרגות. מה ההבדל בין זה לבין מוזיקה?

"זו שאלה מעניינת" בנדור מודה, "ולא חשבתי עליה מעולם. אבל קודם כל, אני לא מגדיר את עצמי כמוזיקאי מקצועי. מעבר לזה, יש הרבה מלחינים מפורסמים שלא יודעים תווים, ולימדו את עצמם לנגן לבד. אני חושב למשל שיצחק קלפטר הוא אחד כזה, ואף אחד לא אומר שהוא לא מלחין מדהים שיצר מנגינות מהממות. בנוסף, אני חושב שדווקא זה מאפשר לי יותר. המנגינות שאני מלחין הן מסובכות יחסית, עם אקורדים לא פשוטים. מרוב שהן מורכבות, יש הרמוניות שקשה לי לשיר אותן. באלבום הראשון כמה זמרות שרו חלק מהשירים שלי, כי זה יותר התאים לקול שלהן".

לעומת פרופ' בנדור, ד"ר ברלינר דווקא למד מוזיקה באופן מקצועי כבר מילדות, אבל את ההתעסקות המשמעותית בתחום הוא התחיל רק כשיצא לפנסיה. "אם אפנה מבט לעבר" הוא אומר, למרות ההישגים להם זכיתי באקדמיה, הייתי שמח להתחיל להלחין מוקדם יותר. העיסוקים  היצירתיים במתמטיקה ובמוזיקה איזנו והעשירו את חיי ועל כך אני מודה לאל. אגב, אם דיברנו על ההתחלה, בכיתה ג' לא התקבלתי למקהלת בית הספר. אמי ז"ל לא יכלה לעמוד ב'סטירת לחי' שכזאת, וכנקמה במנצח החצוף לקחה אותי לראש האקדמיה למוזיקה בתל אביב, עדן פרטוש, שקבל אותי מיידית כתלמידו".

להלחין את התנ"ך

היצירות של ד"ר ברלינר, יהודי חובש כיפה, עוסקות בנושאים מקראיים ונושאות שמות כמו "בריאת העולם", "אברהם", "עקדת יצחק", ו"חלום יעקב". "התוכן התנ"כי קרוב לליבי" מעיד על עצמו ברלינר, "ומקרב את לב המאזינים לתורה. בכדי להנגיש את הטקסט המקראי הוספתי קריין לכל פואמה סימפונית, וקריאתו משתלבת עם המוזיקה ועמם משתלבים בחלק מיצירותיי זמרים ומקהלה, וכולם, כל אחד בתורו, נותנים תהודה לטקסט המקראי שקורא הקריין. מכיוון שהתורה היא רב המכר של כל הזמנים, היא תורגמה ל-698 שפות שונות. עובדה זו פותרת את הבעיה הלשונית, כי בכל ארץ ניתן להקריא את הטקסט בשפת המקום.

"עד כה הקונצרטים התקבלו בהתלהבות והתפעמות בכ-25 ערים בישראל, ארה"ב, אירופה ואסיה, כל פעם עם מנצחים שונים ותזמורות שונות. בכל אחת מהארצות נוצרים קשרים לבביים עם הקהילות היהודיות המקומיות. ההצלחות על הבמה נוטעות בלב היהודים גאווה, כך למשל בקונצרט בקזחסטאן, המנצח והסולן חבשו כיפות, והחלו לרקוד לצלילי המוטיב החסידי שהופיע ביצירה 'חלום יעקב' לתשואות הקהל. רב חב"ד המקומי התלהב ושיתף אותי בתחושתו כי בשעת הקונצרט הצלחנו לגעת בלב היהודים, דבר שעליו הוא עובד זה שנים. אפילו עתה, בשעת המגפה, יצירותיי ממשיכות להתנגן על במות העולם".

יש את שאלת הביצה והתרנגולת המתבקשת: מה מגיע קודם, המילים או הלחן?

"תחילה הלחנתי מנגינות ולהן התאמתי את הטקסט התנ"כי" עונה דוקטור ברלינר. "ככל שהזמן עבר הטקסטים היו לנקודת המוצא למוזיקה, ועל פי תוכנם עיבדתי מנגינות שתואמות ומעצימות את הטקסט. ליצירות שלי קיימות גירסאות שונות: קלאסית, קלסי-קל וסימפו-רוק, ולכן הן מוצאות את דרכן לליבם של מאזינים אוהבי סגנונות שונים בגילאים שונים".

"אצלי המילים והלחן באים ביחד" עונה פרופסור בנדור, "אבל לפעמים על שורה אחת אני יכול להתלבט חודשיים. יש המון התלבטות וחשיבה עד שהכול נופל במקום". אנחנו צריכים לסיים, ואני מבקש מפרופסור בנדור שישתף אותי באנקדוטה אחת שקרתה לו עם הסטודנטים סביב הנושא הזה.

"הסטודנטים כמובן יודעים שאני שר" הוא עונה, "ובשנים האחרונות אפילו המפיק של אירוע הדוקטורט באוניברסיטה ביקש ממני להופיע בפני המוזמנים, אבל העניין המוזיקלי בדרך כלל לא מתערבב עם ההרצאות שאני נותן. לפני כמה שנים, כשהוצאתי את האלבום הראשון, העברתי את השיעור האחרון בקורס של משפט חוקתי, ופתאום נכנס אחד הסטודנטים עם גיטרה והתחיל לשיר את אחד משירי. מיד שלושה סטודנטים נעמדו והצטרפו אליו, ומיד קמו עוד שלושה, ועוד שלושה, עד שכל הכיתה עמדה. הם ממש עשו חזרות וביימו את זה עבורי. הייתי פשוט בהלם, ומאוד מרוגש, עד כדי כך שנתתי להם מיד הפסקה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חם באתר
play3
מגזין
ללמוד להתפלל שמונה עשרה - הכניסה לתפילת עמידה - פרק 3
play3
מגזין
למה מבוגרים צוחקים פחות מילדים? – 'על כוס תה' פרק 3 עם הרב אייל ורד ומיאל מסוארי
למה מבוגרים צוחקים פחות מילדים? - 'על כוס תה' פרק 3 עם הרב אייל ורד ומיאל מסוארי
Shape-2
מגזין
"התרבות היהודית ספגה מכה אנושה"; שני מנהלי אולמות תרבות פותחים בראיון מיוחד את הלב
"התרבות היהודית ספגה מכה אנושה"; שני מנהלי אולמות תרבות פותחים בראיון מיוחד את הלב
Shape-2
מגזין
38 שנה לפטירתו - המנוע שהניע וחולל מהפכה אדירה בדורנו – סרט חדש ומרגש על דמותו של הרב צבי יהודה זצ''ל
Shape-2
מגזין
הרב ביגון בראיון חשוף ונדיר: "לא ידעתי מה זה אומר להיות יהודי"
הרב ביגון בראיון חשוף ונדיר: "לא ידעתי מה זה אומר להיות יהודי"