בדיחידוש
“במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה”
פשוט תעביר את המשקה לכוס קטנה יותר…”
האם עדיפה כוס גדולה חצי ריקה או כוס קטנה ממנה אך מלאה?
נראה שיש פנים לכאן ולכאן.
העצה המובחרת היא להניח את הכוס כמות שהיא” אף חצי ריקה” כדי להרגיל עצמנו להודות על הקיים גם אם הוא מועט. ועוד” כי מצב חסרון זה אמור לעורר אותנו למילויו” שמראה החוסר מעורר תשוקת ההשלמה. וכעניין זה” “זכר לחורבן” שאנו מניחים בכוונה תחילה בכמה וכמה היבטים של חיינו” וכל זה כדי לזכור את בית חיינו שעדיין שועלים מהלכים בו וטרם נבנה בשלישית” ומזה החסרון יש תקווה שיתעורר רצון עז “להשלים זה הבנין” בכל מה שאפשר לפי היושר” המוסר וגדרי ההלכה ממקורה של תורה. אך יש סיכון בעצה זו למי שדעתו קצרה מלהודות אף על המעט שברשותו” ויתפעל לרעה רק מן החצי הריק וגם קְצַרה דעתו לעורר את רצונו מראיית עומק החסרון להשלים החסר לפי כוחו. לאיש כזה” העצה היא שיקח תכולת חצי הכוס המלאה ויניחנה בכלי קטן” ולמראה עינו תבלוט כעת שלמות המילוי אף שהיא קטנה בכמות וממילא יתעורר להודות אף שיפסיד לעת עתה יסוד הכמיהה והרגשת החסרון כנזכר” שהיא היסוד לכל שלמות. משל לשיעור דל משתתפים המפוזרים בכיתה גדולה” זעיר פה זעיר שם” והמורה נבוך אל מול מיעוטם. והנה שתי אפשרויות בידו” האחת שיחקור לעומק הסיבות שהביאו לשיממון זה וישקוד על תקנת הדבר ויתרבו האוכלוסין” והשניה שיקבץ מיעוט התלמידים סביב שולחן קטן וירווח לו כי ידמה לו כעת שהם רבים. ולפי זה הן שתי מדרגות האחת למעלה מחברתה והבוחר יבחר.
