קשיש מופלג ישב בגן העיר ראהו עובר אורח ושאלו “איך הגעת לגיל כה מופלג?”
אמר לו הקשיש: “הקפדתי על שלושה דברים:
אני מעשן 3 קופסאות סיגריות ביום” אני שותה הרבה אלכוהול ולא עושה ספורט כלל”
“ובן כמה אתה?” שאל האיש נדהם.
“בן 20” ענה ה”קשיש”…
הזִקנה יכולה להיראות על האדם משתי סיבות הפוכות לגמרי. האחת היא הזקנה המשובחת עליה נאמר “הדר זקנים שיבה”. תוארה ספוג הוד כי פתיל חיי הנשמה והארתה ניכר בה” והוד זה” הוא שלא הניח לזקן זה לרדת שחת אלא חייו נמתחים והולכים מעבר לגבול הרגיל אצל בני תמותה מן השורה” בבחינת “מצטמק ויפה לו”. זוהי הזקנה ה”מתגרה” במלאך המוות ומבקשת ל”זרוק חץ בעיניו” ויש בה בחינת תחיית המתים בזעיר אנפין. הדר זקנה כזו הוא עדות חיה לעתידות כוחה של הנשמה לעת”ל להחיות את הגוף המת. “בת ק כבת כ”. מובן שהתוכן המרכיב זקנה כזו הוא כולל את כל הליכות החיים הנאות” הגופניות הנפשיות והרוחניות שאור הנשמה מתפשט דרכן באין מפריע. וזכור לי ששאלתי פעם את דוד בן יוסף ז”ל “כמה הן שנות חייו” והוא השיב לי: אני “תינוק קשיש”. ויפה מליצה זו לאיש כמותו “נוחו עדן”.
אבל יש עוד תואר של זקנה” מנוולת וחסרת הוד והדר שתראה אף על פניהם של אנשים צעירים לימים שאין אור הנשמה ושמנה נאחז ונמשך בפתילת גופם נפשם ורוחם” ולכן מתמעטת חיותם וזקנה מבלה קופצת עליהם בטרם עת. בן כ כבן ק!! זקנה זו פרה ורבה על קרקע ההזנחה וההפקרות המנהגית של הגוף הנפש והרוח:
העישון – להפיק ממנו את סם הניקוטין באמצעותו מקווה האדם להשיג שלווה רוחנית מדומה.
היין – כדי להפוך את הנפש לקדירה רותחת של סערת חושים ותגבורת כוח המדמה על ידי סילוק השכל ממשמרת קודשו.
והבטלה הגופנית – כדי להרחיק את תכונת העמל וסבלה.
