אל תרגזו בדרך

יוסף הצדיק אומר לאחיו "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה כד). רש"י מפרש: לפי שהיו נכלמים היה דואג שמא יָריבו בדרך על דבר מכירתו" להתווכח זה עם זה ולומר 'על ידך נמכר" אתה סיפרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו'.
ואכן כשאדם נמצא בדרך ואינו רואה את סופה ולאן היא מובילה" הוא מתבלבל ונוטה לפעמים להאשים את זולתו במצב המסובך" להתרגש ולריב עמו. כזה היה מצבם של האחים. לעומתם" יוסף הצדיק" המאמין הגדול שיודע בוודאות שהירידה למצרים היא לצורך עליה ככתוב: "כי למחיה שלחני אלקים לפניכם"" הוא יודע שסוף טוב הכל טוב. כל סיבוכי הדרך הם לטובה באומרו "וישלחני אלקים לפנים לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפלטה גדולה" – כן ההולכים בדרך ארוכה צריכים סבלנות ואורך רוח" ולא" הם עלולים לאבד את הדרך ח"ו.
נכון לעכשיו" עם ישראל הוא עם עתיק יומין ההולך בדרך ארוכה. אמנם אנו כבר לקראת סוף הדרך" דהיינו שבים הביתה לארץ ישראל אבל עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. טבעי שלקראת סוף הדרך מתגלים קשיים גדולים" וישנם כאלו שמלאים בטענות ובהאשמות הדדיות ואפילו כעסים" כאחיו של יוסף. בפרט בימים אלו שכפי הנראה עומדים לפני בחירות" כאשר ישנם הרוצים להיבנות על שלילת המפלגות האחרות. דווקא בימים הללו בקשתו של יוסף 'אל תרגזו בדרך' נצרכת ביותר. אדרבא" צריך הרבה סבלנות ואורך רוח כלפי השונה" לראות את החיוב אצל האחר ולא לחפש את השלילה. ומתוך כך נזכה" למרות חילוקי הדעות לאחדות וליחד" ונוכל להמשיך במעלה הדרך אל הגאולה השלמה.
מהמצפה לישועה השלמה